דימעה | רני רוזנטל
שׁוּב אַתָּה דּוֹמֵעַ אַתְּ אוֹמֶרֶת אֵין צֹרֶךְ לְהַסְתִּיר, דַּבֵּר בְּקוֹל נִשְׁבָּר אֲנִי הֲלֹא יוֹדַעַת אַךְ יָפְיָן שֶׁל מִלִּים נוֹגֵעַ גַּם בָּךְ מַבָּט חָטוּף אֵלַיִךְ וְגוּשׁ בִּגְרוֹנֵךְ וּבָרָק בְּעֵינַיִךְ אֲנִי מַכִּיר אֶת הַר הַגַּעַשׁ שֶׁחוֹלֵל אוֹתָם כְּשֶׁהוּא מִתְפָּרֵץ אֵין לָדַעַת מֵאַיִן תִּפָּתַח הַסְּעָרָה. מִכָּל שְׁלִיחָיו אֲנִי אוֹהֵב אֶת הַדִּמְעָה הִיא הֲכִי יָפָה הַבְּיַחַד שֶׁלָּנוּ נִמְצָא בְּתוֹכָהּ
הטֶבח השקט | רועי תקוע
מְזַנֵּב בְּכֻלָּנוּ וַאֲנַחְנוּ קְשָׁיֵי עֹרֶף. הוּא כָּל יוֹם מוֹדִיעַ וְאָנוּ חֵרְשִׁים. בְּנֵי בְּרִית רְאוּיִים הוּא מוֹצֵא בָּנוּ, בְּלִי כְּלוֹת. אָנוּ שֶׁהִרְכַּנּוּ רֹאשׁ, לְעוֹלָם – לֹא נַכִּיר, אֶת מָה שֶׁשּׁוֹכֵן, בֵּין הַצְּלָלִים.
תל־אביב עיר שירה | איתי שקד
הָעֲרָפֶל שֶׁבָּא מֵהַיָּם וְשׁוֹטֵף אֶת רְחוֹבוֹת הָעִיר, הָאֵינְסוֹפִית, בְּשִׁירֵי מְשׁוֹרְרִים. נְעָרוֹת צְעִירוֹת עִם כַּלְבֵיהֶן הַקְּטַנִּים, גּוֹלְשִׁים לְלֹא חֻלְצָה צוֹעֲדִים יְחֵפִים, אוֹפַנַּיִם בַּשְּׁבִילִים, שְׂדֵרוֹת, סַפְסָלִים, זְמַן אַחֵר, בְּמֵמַד שָׁלֵם, לֹא מַצְלִיחַ לְהִסְתַּיֵּם. *** זִכְרוֹנוֹת אַהֲבָה שֶׁל קַיִץ וּסְתָו, וְחֹרֶף מְמֻשָּׁךְ, עֲרָפֶל בָּהִיר, אוֹר כֹּה זַךְ, בְּעִיר שֶׁאוֹרוֹתֶיהָ נוֹתְרוּ דּוֹלְקִים, בַּחַלּוֹנוֹת, עַל הַגַּגּוֹת, בְּמִרְפְּסוֹת הַמִּגְדָּלִים. מַסּוֹק צְבָאִי […]
חלום | נועם מאיר שדות
מִבַּעַד לְמָסַךְ הַבַּרְזֶל הִיא מְצִיצָה אֵלַי עֵינָהּ רוֹטֶטֶת עֲטוּפָה בְּגָלָבִּיָּה וַאֲנִי קוֹלֵט זִיק שֶׁל מַבַּט אוֹהֵב בְּתוֹךְ הַגּוּף הֶעָטוּף בְּתוֹךְ הַפָּנִים הַסְּתוּמוֹת. מִתְעוֹרֵר, וְזֶה הַכֹּל הָיָה חֲלוֹם וַאֲנִי לְבַד עִם בּוֹרֵא עוֹלָם מַאֲזִין לְרֶשֶׁת ב' מְדַמְיֵן שֶׁהָעֲרָבִיָּה הַהִיא בַּגָּלָבִּיָּה שֶׁלִּי.
השקט | יהודה ויצנברג ניב
הַשֶּׁקֶט שֶׁלִּפְנֵי הָעֶרֶב מְחַדֵּד אֶת חוּשֵׁי־הַקֶּשֶׁב שֶׁלִּי. אַתְּ כָּמוֹנִי, יְכוֹלָה לִשְׁמֹעַ תְּסִיסַת צְמִיגֵי־מְכוֹנִיּוֹת עַל הַכְּבִישׁ הַמָּהִיר, יְכוֹלָה לִשְׁמֹעַ אִוְשַׁת הֲלִיכָתִי הַפְּתַלְתַּלָּה בַּטַּיֶּלֶת מֵעַל הַחוֹף. עֵינַי מְלֵאוֹת עַכְשָׁו שֶׁקֶט מְדֻמֶּה וַאֲנִי יָכוֹל לָלֶכֶת עַל הַמַּיִם אוֹ לַחֲלוּפִין לִשְׂחוֹת.
מיקי הראל | שִׂפְתֵי עֵינַיִם
רוֹאוֹת צִפּוֹר, שָׁעוֹת דּוֹאָה מֻטַּת כְּנָפֶיהָ מְלֵאָה סְבִיבָתָהּ מַיִם צְלוּלִים כַּשָּׁמַיִם אֵין עָנָן מֵלִיט אֵין שֶׁמֶשׁ בּוֹהֶקֶת שֶׁקֶט מְלֻטָּשׁ פִּיךָ יוֹדֵעַ לְעַצֵּב דִּבּוּר אֶצְבַּע מוֹרָה אוֹמֶרֶת הַסְכֵּת הַס, הַס צְלִילֵי הַשִּׁיר נָהָר לוּט עַרְפִלִּים תַּחַת פְּנֵי הַמַּיִם עֵצִים נָעִים, אֲדָווֹת אַתָּה שׂוֹחֶה מִתַּחַת לַנִּשְׁקָף יָדֶיךָ מְצַיְּרוֹת שִׂפְתֵי עֵינֶיךָ רוֹאוֹת מוּל עֲרֵמוֹת הַשַּׁחַת שַׁחַר, בֹּקֶר, צָהֳרַיִם […]
שיר | נועם מאיר שדות
כָּל יוֹם מִסְתַּכֵּל בַּחַלּוֹן וְרוֹאֶה אוֹתוֹ נוֹף. הֵי, זֶה אֵינוֹ נוֹף יַלְדוּתִי. זֶה נוֹף אַחֵר. נוֹף בַּגְרוּתִי. כְּבָר הִסְתַּגַּלְתִּי לְנוֹף זֶה וַאֲנִי אוֹהֵב אוֹתוֹ. נוֹף מְעַנְיֵן וְצִיּוּרִי. נוֹתֵן הַרְגָּשָׁה שֶׁל שַׁיָּכוּת אַחֶרֶת וְאַהֲבָה. כְּאִלּוּ אֲנִי בְּעוֹלָם אַחֵר. בְּעוֹלָם שֶׁל בַּגְרוּת. לֹא בְּעוֹלָם שֶׁל יַלְדוּת. עוֹלָם שֶׁל בַּגְרוּת מְאֻשֶּׁרֶת.
חיפוש | רחל בכר
חֲמוּשָׁה בְּפָנָס עִם רֶדֶת אוֹר יָצָאתִי לְחַפֵּשׂ אֱלֹהִים חָקַרְתִּי שִׁבְטֵי עֵצִים אוּלַי אֶמְצָאֵהוּ בְּיַעַר עָבֹת מֵאֲחוֹרֵי גֶּזַע מִסְתַּתֵּר בַּחֹשֶׁךְ מָצָאתִי עֲלֵי תְּאֵנָה פַּרְפָּרִים לְבָנִים הֶעֱבַרְתִּי אֶצְבַּע עַל פְּנֵי רוּחַ מֵשִׁיב נֶפֶשׁ נָשַׁמְתִּי אֲדָמָה שָׁקַעְתִּי בִּתְהוֹמוֹת לְחַפֵּשׂ אֱלֹהִים מְצֻיֶּדֶת בְּמִשְׁקְפֵי צְלִילָה וּסְנַפִּירִים אַטְמֵי אָזְנַיִם לְהַשְׁקִיט סְאוֹן הַסִּירוֹנִית סָקַרְתִּי מַאְפֵּלְיָה אוּלַי אֶמְצָא הֶאָרָה בָּלַעְתִּי מַיִם רַבִּים מֶלַח […]
מציאוּת לא מכאן | שולה ברנע
לְשֻׁלְחַן הַקָּפֶה בְּאָרוֹמָה הֵסֵבּוּ שְׁלוֹשָׁה: זוּג מְבֻגָּרִים וְיוֹנָה, לִפְנֵיהֶם אֲרוּחַת בֹּקֶר – מְצִיאוּת כְּפוּיָה אוֹ הַצָּגָה, כְּמוֹ תְּמוּנָה טִבְעִית נִגְלֵית לְעֵינַי, נָגְסוּ, כִּרְסְמוּ וְעִמָּם מְנַקֶּרֶת הַצִּפּוֹר – לִי הִיא תִּזְכֹּרֶת מַצְפּוּנִית: בַּצָּפוֹן – מַצְנִיחִים כטב"מים וְאֵשׁ, בַּדָּרוֹם – נוֹף טִילִים שָׁב וְחוֹזֵר. הַקָּפֶה הַנִּשְׁתֶּה רְווּי דָּם וּדְמָעוֹת, צֵל מְאַיֵּם מַזְכִּירִים לִי הָעֵצִים, וּמָה אוּכַל הָבִין […]
שלושה שירים | אלון צמחוני
לימון אֲנִי לֹא עוֹשֶׂה הַרְבֵּה אַתְּ עוֹשָׂה הָמוֹן אֲנִי מִתְמַקֵּד בָּעִקָּר. כְּשֶׁחָלִית הֵכַנְתִּי לָךְ תֵּה עִם יוֹתֵר מִדַּי לִימוֹן אֲבָל הַרְבֵּה סֻכָּר. עירום אַתְּ יוֹדַעַת לִצְעֹק הַמֶּלֶךְ הוּא עֵירֹם. אֲנִי קָשׁוּב לְקוֹלֵךְ אַף שֶׁאַתְּ לֹא יַלְדָּה וַאֲנִי לֹא מֶלֶךְ שֶׁמַּשֶּׁהוּ אֶצְלוֹ הִשְׁתַּבֵּשׁ. לִפְעָמִים גַּם אֲנִי צָרִיךְ תִּזְכֹּרֶת לְהִתְלַבֵּשׁ. עצם הוּא מְשׁוֹרֵר אָהוּב וְחָבֵר שֶׁלִּי בַּפֶיְסְבּוּק […]