עֵינָיו נִבְּטוּ בָּהּ אֲדִישׁוּת
– זִיק לֹא נִצַּת בָּהֶן עוֹד
רָאֲתָה בַּזֶּה אוֹת לַבָּאוֹת,
כֹּל שֶׁלֹּא הֵחֵל, הִגִּיעַ לְסִיּוּמוֹ.
שְׁבִירוּת מוּל אַחְדוּת
גִּמְגּוּם מוּל רְהִיטוּת
מֶה עָדִיף?
מִי יֵדַע אִם הָאַחְדוּת קַיֶּמֶת
מִי יֵדַע כָּךְ גַּם עַל הָאַחֶרֶת
אוּלַי מוּטָב שֶׁנִּבְעִים סְדָקִים
כְּדֵי שֶׁיְּאַתְגְּרוּ אוֹתָנוּ
לְבַל נֶחְדַּל.
