שולה ברנע || כְּחֶמְאָה | תִּקְוָה לְעוֹלָם יָרֹק

כחמאה

כְּחֶמְאָה הָיִיתָ עַל לַחְמִי
יַחַד בַּחוֹלוֹת פָּסַעְנוּ
וּלְאֹרֶךְ הַדֶּרֶךְ חוֹלַלְנוּ –
חָוִינוּ חֲוָיָה אַחַת!
לְפֶתַע הִתְחַלַּלְתָּ,
כֹּה יִחַלְתִּי לְשׁוּבְךָ
בֶּחָלִיל לְךָ חִלַּלְתִּי,
חִיַּגְתִּי עַל שְׂפָתַי שִׁמְךָ,
חִוֶּרֶת נִהְיְתָה דְּמוּתְךָ,
בִּדְמוּת אַחֶרֶת נִתְחַלְּפָה לָהּ,
הַמִּפְגָּשׁ לֹא הִתְחוֹלֵל –
רַק בַּחֲלוֹמִי נוֹתַרְתָּ.

תקווה לעולם ירוק

בַּבֹּקֶר עִם זְרֹחַ הַשֶּׁמֶשׁ
מַרְאוֹת אֲפֵלִים קִדְּמוּנִי:
שְׂדֵה פְּרָחִים שְׁחֹרִים –
בֵּינֵיהֶם: סַבְיוֹנִים וְחַמְצִיצִים
וָאֵרֵד אֶל הַפַּרְדֵּס אוּלַי תַּפּוּז יְקַדְּמֵנִי
– אַךְ שְׁחֹר תַּפּוּזִים וְלִימוֹנִים שָׁחוּ אֵלַי
וְהָרֵיחַ – רֵיחַ עֲשַׁן בֶּנְזִין וְנֵפְט
– פַּסּוּ יְמֵי הַשּׁוֹשַׁנִּים וְהָרִמּוֹנִים
נַעֲרֹג לִימֵי עָבָר מְבֻשָּׂמִים