שמה של צפריר מוכר מאוד בעולם הספוקן וורד, בשנת 2018 ניצחה בתחרות הספוקן וורד של ישראל – "הסלאם הגדול" ולאחר מכן נסעה לייצג את ישראל בתחרות הסלאם הבינלאומי בפריז. שיריה של צפריר כתובים בשפה ישירה וחשופה ונוגעים בנושאים מגוונים ורלוונטיים כמו: מיניות, אובדן בתולין, פרידה, פוסט־טראומה משפחתית, אהבה, יצירה ונשיות.
קוונטים
בְּכָל מַגָּע בֵּין יָדַיִם יֵשׁ בְּרִיאָה
לֵדָה, הַרְכָּבָה.
אֵינְסְפֹר שְׁבִילִים נִפְתָּחִים
סְלִילֵי דִּי־אֵן־אֵי מִסְתַּבְּכִים בְּאַלְפֵי
וָרִיאַצְיוֹת
כָּל אֶפְשָׁרוּיוֹת הַיָּמִים שְׁטוּפֵי הַשֶּׁמֶשׁ
כָּל הַיְלָדִים שֶׁיּוּכְלוּ אוּלַי לִהְיוֹת לָנוּ
כָּל הַשִּׂיחוֹת, הַבְּדִיחוֹת, הָרִיבִים,
מִכְלוֹל הָעַצְבוּיוֹת וְהַשִּׁירִים.
תָּוֵי פָּנֶיךָ מִתְחַלְּפִים בְּפוּנְקְצְיוֹת שֶׁל
מְצִיאוּיוֹת פּוֹטֶנְצְיָאלִיּוֹת.
אַתָּה מוֹשֵׁךְ יָדְךָ מִשֶּׁלִּי כְּמוֹ חוּט
עָדִין מִקְצֵה שַׁרְווּל שֶׁל סְוֵדֶר.
מְשִׁיכָה קְטַנָּה פּוֹרֶמֶת אָרִיג
עָדִין מִתַּחַת לְחַיִּים שֶׁלֹּא יִהְיוּ.
כָּל הַפוּנְקְצְיוֹת קוֹרְסוֹת,
חִיּוּכִים שֶׁלֹּא
שְׁקִיעוֹת שֶׁלֹּא
תִּינוֹקוֹת שֶׁלֹּא.
גַּם בְּכָל נִתּוּק יָדַיִם יֵשׁ פֵּרוּק,
הֶרֶס,
פוּנְקְצְיָה חֲדָשָׁה.
תמונה
יוֹנָתָן רוֹצֶה לְטַפֵּס לַבִּנְיָן הַגָּבֹהַּ בְּיוֹתֵר בְּתֵל אָבִיב
לְצַלֵּם אֶת הַנּוֹף.
אֲנִי אוֹמֶרֶת לוֹ, יוֹנָתָן,
מַה לְּךָ הַגֹּבַהּ?
שִׂים לֵב, כָּאן לְמַטָּה
אֲוִיר מִתְמַחְזֵר מִפֶּה לְפֶה
עֲקֵבִים נוֹקְשִׁים עַל אַסְפַלְט שָׁחֹר
שׁוֹמְעִים פִּצּוּחֵי לְבָבוֹת מִתְרַסְּקִים בִּכְאֵב
מְכוֹנִיּוֹת מִתְנַגְּשׁוֹת, תַּנִּים מְיַלְּלִים.
חַיִּים קוֹרִים
קָרוֹב לָאֲדָמָה
בֶּאֱמֶת, יוֹנָתָן,
מַה לְּךָ גָּבֹהַּ וּמַה לְּךָ רָחוֹק?
הוֹרַדְתִּי אוֹתוֹ לְמַרְתֵּף הָעִיר
שָׁם הָאוֹרוֹת כָּבִים לְעִתִּים קְרוֹבוֹת
הַבָּסִים מְפוֹצְצֵי רֵאוֹת
מִלִּים נֶאֱנָחוֹת מֵרֹב שִׁמּוּשׁ
חַיִּים מְאַיְּמִים לִפְרֹץ נִימִים.
אָמַרְתִּי לוֹ,
יוֹנָתָן,
הֲרֵי לְךָ דָּבָר רָאוּי לְתִעוּד.
הוּא מִלְמֵל
יָפֶה
אֲבָל עָצַם אֶת עֵינָיו.
שיר הנשמרות
בִּקַּשְׁתָּ שֶׁאֶשְׁמֹר אֶת כֹּחִי
אֶת נַפְשִׁי,
וַאֲנִי בֶּאֱמֶת הִשְׁתַּדַּלְתִּי.
בִּקַּשְׁתָּ מִן הַשּׂוֹרֵף מִן הַחוֹתֵךְ
וּבֶאֱמֶת הִשְׁתַּדַּלְתִּי
לִשְׁמֹר עַל עַצְמִי
גַּם מִשּׂוֹרְפִים וְחַדִּים נִמְנַעְתִּי
הִבְטַחְתִּי, לִשְׁמֹר עַל עַצְמִי כְּמוֹ הַשַּׁבָּת
וּבֶאֱמֶת חָשַׁבְתִּי שֶׁשָּׁמַרְתִּי
בִּקַּשְׁתָּ, ״יַלְדָּתִי שֶׁלִּי״
אָז לֹא הָלַכְתִּי לְבַדִּי
אָמַרְתָּ שֶׁאֶשָּׁמֵר מִן הַדּוֹמֵם, מִן הַמְחַכֶּה וְהַמּוֹשֵׁךְ
אֲבָל לֹא מִן הַהוֹלֵךְ בַּחֲשֵׁכָה.
אֲבָל נִשְׁמַרְתִּי.
עָשִׂיתִי כְּאִלּוּ שֶׁאֲנִי מְדַבֶּרֶת בַּטֵּלֵפוֹן
הִשְׁתַּדַּלְתִּי לְמַהֵר בְּגַנִּים חֲשׁוּכִים
לֹא לְהִתְעַכֵּב בִּמְקוֹמוֹת שֶׁלֹּא רוֹאִים
אָמַרְתָּ לִי שֶׁאֶשָּׁמֵר מִשִּׁירִים
אֲבָל לֹא מִיָּדַיִם שֶׁנִּשְׁלָחוֹת
וּמִשְּׁרִירִים
נִשְׁמַרְתִּי,
וְשָׁמַרְתִּי לְעַצְמִי אֶת הַכְּאֵב.
כֻּלָּם מְדַבְּרִים עַל כִּפָּה אֲדֻמָּה שֶׁסָּטְתָה מֵהַשְּׁבִיל
וְאַף אֶחָד לֹא מְדַבֵּר עַל הַזְּאֵב.
