נַגְּנִי
נַגְּנִי אֶת חַיַּיִךְ
כְּמוֹ שֶׁאַתְּ קוֹלַחַת בְּיָדַיִךְ
אֶת שׁוֹפֶּן.
נַגְּנִי אֶת נַפְשֵׁךְ
כְּמוֹ שֶׁאַתְּ שׁוֹעֶטֶת בְּרַגְלַיִךְ
אֶת בֶּטְהוֹבֶן
בְּדַוְשׁוֹת הַפְּסַנְתֵּר.
לצד העברת כיתות אמן ברחבי העולם לרבות הרצאות TED והוראה באקדמיה המלכותית בלונדון ובמרכז הבין תחומי הרצליה, מובילה וולף סדרות קונצרטים רב תחומיים הגדושים באלפי מנויים. וולף כלת פרס רוזנבלום ופרס קאן לאומנויות על תרומתה להבאת המוזיקה הקלאסית לקהל הרחב באופן מעורר השראה לצד עשרות פרסים בין לאומיים נוספים.
בשנת 2010 נבחרה לאחת ממאה האנשים המשפיעים של השנה על ידי מגזין דה מרקר. בנוסף היא מרבה לפרסם בעיתונות ובכתבי עת בתחום החדשנות, המנהיגות והמוזיקה.
בספר הביכורים שלה מתגלה פן אחר של אישיותה המוזיקלית הסוחפת. שירים יצריים, חשופים ונועזים. בשירתה היא מובילה אותנו למסע אל עולם המוזיקה היצרית, המינית, הסוערת והחושנית.
לדברי המשוררת אגי משעול: "שני עולמות – המוזיקה והשירה – נשזרו זה בזה והולידו את ספר הביכורים היפה הזה. השירים משלבים אהבה ומוזיקה, בית וילדים, חלומות ומציאות – הפרטיטורה של החיים נפרשת כאן בכל דף מדפי הספר."
לדברי המשורר ארז ביטון: "בספר שירה מופלא וחד־פעמי זה מדלגת וולף בין עולמות חייה בטבעיות מעוררת השראה והוד. שיריה נעים במעגל בין חיי התהילה של האמן המבצע, התשוקה הפראית למוזיקה, הכמיהה להיות נאהבת ונחשקת לבין חיי היום־יום השגרתיים והצפויים בבית עם ילדים."
לדברי פרופ' רפי וייכרט: "בהופעותיה המרהיבות ד"ר אורית וולף משמשת מדיום לגדולי המלחינים בארץ ובעולם. בשירתה נחשפת האישיות והאישה שמאחורי הפסנתרנית. נאהבת וחושקת, חוברת ונפרדת, סערות נפש ואם אוהבת לילדיה. השירים מגלים מסע חיים לירי שנע בין רומנטיקה שופנית לדרמה בטהובנית בחיפוש אחר רגעי אושר נחווים וחומקים".
לדברי המחברת: "אני אוהבת מילים לצד מצלולים, ושירה היא תרופה לנשמה כאובה. לצד הצלילים והפסנתר המילים הן מרפא, והשירה היא תמצות של רגש חבוי, יצר עז, זיכוך של חוויה שנשמרת בתודעה של נוסטלגיה. לא תמיד יש לי אומץ לחשוף את השירה האינטימית שכתבתי בעקבות רגעים אבודים או תשוקות נעלמות. אני רגילה לעשות אהבה בצלילים בלי מילים, להתמסר לאוזניים, לא לעיניים. בדרך כלל אני מנגנת ועוצמת עיניים וכך מיטיבה לראות את הקהל שלי. הוא בהיר ונהיר לי כל כך. הפעם אני מוציאה יצירה, לא פרטיטורה שזקוקה לנגנים, אלא פרטיטורה מהחיים. כל אחד יכול לנגן אותה בלשונו, לדוג ממנה בחכתו ולטוס איתה בלי מלווים."
ד"ר אורית וולף בעלת תואר דוקטור מטעם אוניברסיטת בר-אילן על מחקרה "בטהובן בראי הרומנטיקנים". זכתה בעשרות פרסים בין-לאומיים ובהם פרס קאן, פרס ריצ'מונד, פרס ARAM ופרס רוזנבלום על תרומתה הרב-תחומית לעולם האומנות והחדשנות. לצד עשרות הופעות בשנה וניהול אומנותי של סדרות פרי עטה. מכשירה מנהיגים וארגונים להשארת חותמם בארץ ובעולם. שיריה פורסמו באנתולוגית "בשדה כובס" – 70 שנות שירה עברית בעריכת מירי דבי. http://www.oritwolf.com/
