שולה ברנע | שלושה

הפרידה

כְּחֶבֶל כְּבִיסָה
הַהוֹלֵךְ וְנִתַּק בְּחִכּוּךְ נוֹרָא עַל הַגַּלְגֶּלֶת,
מִתְפַּצֵּל לְחוּטִים, לְסִיבִים
עַד הֵחָתְכוֹ.

פועם לבי פם פם

כְּדַּלֵּג אַנְקוֹרִים
עַל רַגְלֵיהֶן קוֹפֵץ
פַּעַם זוֹ וּפַעַם זוֹ.

אור ואש

כֻּלָּנוּ אֵשׁ וְרוּחַ וּפָנֵינוּ מְפֻחָמִים
בִּקַּשְׁנוּ רַק אוֹר וּבָאָה אֵשׁ
בְּגַלִּים שָׁבִים וְחוֹזְרִים
לְלֹא הֶרֶף שׁוּב וָשׁוּב,
בִּקַּשְׁנוּ מֵהָרוּחַ כִּי תָּבוֹא וּתְכַבֵּנָּה
אַךְ זוֹ בָּאָה וְלִבְּתָה אוֹתָהּ עוֹד
כְּמוֹ לְהַכְעִיס פָּעֲלָה זוֹ
וְכִי יִפָּגְשׁוּ אֵשׁ בְּרוּחַ – מִי תִּגְבַּר?
שְׁתֵּיהֶן עַזּוֹת פָּנִים וַחֲצוּפוֹת,
מִי אָנוּ שֶׁנַּהֲפֹךְ אֶת הָאֵשׁ לְאוֹר.
אוּלַי בִּבְדָלֵי מִלִּים נִמְצָא מָזוֹר קָט.

My Dress Hangs There by Frida Kahlo
דילוג לתוכן