קרן קולטון | שירים מתוך המחזור לאורית הפסיכיאטרית

*

אַתְּ הִגַּעְתְּ לְבֵיתָהּ שֶׁל אוֹרִית.
הִיא חִכְּתָה עִם מִרְשָׁם וְחִיּוּךְ.
בְּמֶרְכַּז הַסָּלוֹן יֵשׁ כָּרִית
שֶׁצּוֹעֶקֶת בְּחֹסֶר שִׁיּוּךְ.

לֹא הֶחְלַפְתֶּן כִּמְעַט אַף מִלָּה
אַךְ עֵינַיִם כְּחֻלּוֹת זָהֲרוּ.
אַתְּ הִרְגַּשְׁתְּ שֶׁאַתְּ לֹא יְכוֹלָה
כְּשֶׁנַּפְשֵׁךְ וְגוּפֵךְ בָּעֲרוּ.

מִסְּבִיבֵךְ הִשְׂתָּרֵר עֲרָפֶל.
כָּל הַשְּׁאָר נֶהֱפַךְ לְתָפֵל.
אַתְּ רָצִית לִהְיוֹת רַק אִתָּהּ

אָז נָתַתְּ בָּהּ מַבָּט אַחֲרוֹן
וְצָרַבְתְּ בִּבְשָׂרֵךְ זִכָּרוֹן
וְנָסַעְתְּ חֲזָרָה לְמִטָּה.

*

אוֹרִית אָמְרָה שֶׁאַתְּ נוֹזֶלֶת לָהּ מִבֵּין הָאֶצְבָּעוֹת.
אוֹרִית אָמְרָה שֶׁהִיא רוֹאָה אוֹתָךְ הוֹלֶכֶת וּקְמֵלָה.
אוֹרִית אָמְרָה שֶׁהִיא רוֹאָה אֶת הַכְּאֵב בַּהַבָּעוֹת.
אוֹרִית אָמְרָה שֶׁאַתְּ נִרְאֵית כָּל כָּךְ קְטַנָּה, כְּמוֹ נְמָלָה.

אוֹרִית אָמְרָה שֶׁהִיא רוֹאָה אֶת הַכּוֹחוֹת הַמִּתְכַּלִּים.
אוֹרִית אָמְרָה שֶׁזֶּה עַכְשָׁו הַזְּמַן לִשְׁקֹל אֶפְשָׁרֻיּוֹת.
אוֹרִית סִפְּרָה מָשָׁל עַל צִפּוֹרִים, עַל יָם וְעַל גַּלִּים.
יָשַׁבְתְּ מוּלָהּ וְכָל מָה שֶׁרָצִית הָיָה לֹא לִהְיוֹת.

נָתַתָּ לָהּ הַמְלָצַת קְרִיאָה, שָׁאַלְתְּ אִם יֵשׁ לָהּ יְלָדִים.
לְרֶגַע זֶה נִרְאָה כְּאִלּוּ שֶׁהֶחְלַפְתֶּן תַּפְקִידִים.
אֲבָל אוֹרִית פָּשׁוּט עָנְתָה וְגַם שָׂמְחָה בַּהַמְלָצָה.

נִשְׁאַר עוֹד זְמַן, הִמְשַׁכְתֶּן לְדַבֵּר, הִמְשַׁכְתֶּן גַּם לִשְׁתֹּק.
כְּשֶׁאוֹרִית דִּבְּרָה, עָטַף אוֹתָךְ קוֹלָהּ הַכֹּה מָתוֹק.
מַמָּשׁ שְׁנִיָּה אַחַת לִפְנֵי סוֹף הַפְּגִישָׁה גַּם צְחוֹק יָצָא.

*

אוֹרִית
לָבְשָׁה שִׂמְלָה תְּכֻלָּה
כְּשֶׁהִיא סִפְּרָה עַל הַחֻפְשָׁה
הַמִּתְקָרֶבֶת בִּמְהִירוּת.

שָׁתַקְתִּי. חַשְׁתִּי רַע.

הִיא לֹא חַיֶּבֶת לִי דָּבָר
מִלְּבַד חוֹבַת הַסּוֹדִיּוּת.

אֵין כָּאן הֲדָדִיּוּת.

*

הַפַּעַם שׁוּב שָׁתַקְתִּי עִם אוֹרִית.
שְׁעוֹן הַקִּיר תִּקְתֵּק בְּקוֹל רוֹעֵם.
אָחַזְתִּי בְּיָדִי אֶת הַכָּרִית,
שִׁכַּלְתִּי אֶת רַגְלַי עַל הַכִּסֵּא,
שָׁאַלְתִּי אֶת אוֹרִית מָה נַעֲשֶׂה.
אוֹרִית אָמְרָה שֶׁזֶּה הַזְּמַן שֶׁלִּי:
"אֶפְשָׁר לִשְׁתֹּק, אֶפְשָׁר גַּם לְדַבֵּר".
אַךְ לֹא סִפַּרְתִּי לָהּ עַל הַמַּשְׁבֵּר.

*

עָבַרְתִּי עִם אוֹרִית
עַל רְשִׁימַת הַשְּׁאֵלוֹת,
הַצֶּ'ק לִיסְט הַשְּׁבוּעִי,
תָּמִיד אוֹתָן הַשְּׁאֵלוֹת,

תָּמִיד אוֹתָן תְּשׁוּבוֹת,
נִרְאֶה שֶׁכְּלוּם לֹא מִשְׁתַּנֶּה,
שֶׁשּׁוּם דָּבָר לֹא זָז.

אֲנִי עוֹמֶדֶת בַּמָּקוֹם,
לֹא מַצְלִיחָה לִנְשֹׁם.

אוֹרִית צוֹפָה בִּי מִן הַצַּד.

*

אוֹרִית נוֹסַעַת שׁוּב
וְאַתְּ אוֹגֶרֶת לָהּ מִלִּים,
אַךְ תִּשְׁתְּקִי כְּשֶׁתִּפְגְּשׁוּ,
לֹא תְּסַפְּרִי לָהּ עַל הַזְּמַן
שֶׁלֹּא עָבַר.
לֹא תְּסַפְּרִי עַל הַשָּׁעוֹת בְּמִטָּתֵךְ,
לֹא תְּסַפְּרִי כַּמָּה הָיִית קְרוֹבָה
וְאֵיךְ אַתְּ מִתְקָרֶבֶת אֶל מוֹתֵךְ.
לֹא תְּסַפְּרִי עַל נִסְיוֹנוֹת שֶׁנִּכְשְׁלוּ.
לֹא תְּסַפְּרִי לָהּ עַד כַּמָּה אַתְּ עוֹד קְרוֹבָה.
לֹא תְּסַפְּרִי מָה בֶּאֱמֶת אֶת מַרְגִּישָׁה.
אַתְּ תַּעֲנִי עַל שְׁאֵלוֹת בְּקוֹל חַלָּשׁ.
כְּשֶׁהִיא תִּקְרָא בִּשְׁמֵךְ,
תַּרְגִּישִׁי אֵיךְ גּוּפֵךְ נִתְלַשׁ.
שׁוּב תִּגָּמֵר לָהּ הַפְּגִישָׁה בְּלִי שֶׁסִּפַּרְתְּ
דָּבָר.
לֹא תְּסַפְּרִי לָהּ עַל הַזְּמַן שֶׁלֹּא עָבַר.

Fallen Body: Andy Warhol
דילוג לתוכן