עולם חדש משוגע עוסק במציאות הרועדת שבה אנחנו חיים בשנתיים האחרונות. הספר לא רק מלווה את החוויה הפרטית של המשורר, אלא גם מביע חוויה יותר כללית ונוגע בנקודות הרגישות ביותר שעליהן הקורונה, כמחלה, משפיעה על חיינו. זהו ניסיון לתאר טראומה משותפת תוך הפניית זרקור על קשיים חברתיים, כלכליים, נפשיים ועוד. לצד זאת, הספר מתאר גם את ההתמודדות האישית של שגיא שדור בתור מחלים קורונה: על תקופת המחלה, על המאבק הממושך בסימפטומים של Long Covid, על הדיכאון (תופעה שכיחה אצל מחלימי קורונה) וגם על נקודות האור שנמצאו בתקופה קשה זו.
חולה 306312
א. חליתי
חָלִיתִי כְּפִי שֶׁהָעוֹלָם
חָלָה, וְהַיֵּאוּשׁ
דָּבַק גַּם בִּי.
וְלֹא עָזַר הַדָּם עַל הַמַּשְׁקוֹף
וְלֹא עָזְרָה הַמַּסֵּכָה עַל הַפָּנִים
הָיִיתִי אֶחָד
מֵעֶשְׂרוֹת אֲלָפִים
שֶׁהִדְבִּיקוּ אֲחֵרִים.
וְהָרְחוֹב שָׁתַק.
וְהַלֵּב הָמָה.
וְהַפַּחַד חִלְחֵל
דֶּרֶךְ כָּל הַפְּרוֹזְדּוֹרִים.
וְהַחֶדֶר הִצְטַמְצֵם.
וְהַדֶּלֶת נִנְעֲלָה.
וּפִתְאֹם – לְבַד,
כְּמוֹ כָּל הָאֲחֵרִים.
ב. חקירה אפידמיולוגית
מֵעוֹלָם לֹא חָשַׁבְתִּי
שֶׁאֶתְנַצֵּל
עַל שֶׁפָּגַשְׁתִּי בִּידִידַי,
עַל שֶׁחִבַּקְתִּי אֶת אָבִי,
עַל שֶׁנָּשַׁקְתִּי לְזוֹ שֶׁאֲנִי אוֹהֵב.
"נַסֵּה לְהִזָּכֵר
בְּמִי פָּגַשְׁתָּ
מִיּוֹם שֵׁנִי וְעַד הַיּוֹם הַזֶּה".
אֲנִי דּוֹמֵם,
מוֹנֶה קָרְבְּנוֹתַי,
אֶחָד אַחֲרֵי הַשֵּׁנִי.
ג. בידוד
אֲנִי שָׁקוּעַ בְּצִנּוֹק מִטָּה
וְאֵין לִי כָּל נֶחָמָה
מִלְּבַד סִדְרוֹת הַטֵּלֵוִיזְיָה
שֶׁעַל הַמִּרְקָע
שֶׁמַּזְכִּירוֹת לִפְרָקִים קְצָרִים
שֶׁהָיוּ כָּאן פַּעַם
חַיִּים אֲחֵרִים.
וְזֶה רַק כַּאֲשֶׁר
מִישֶׁהוּ פִּתְאֹם מִתְקַשֵּׁר
שֶׁאֲנִי מַצְלִיחַ לְהַבְדִּיל בֵּין
בֻּלְמוּס צְפִיָּה אֶחָד לְאַחֵר.
הַשִּׂיחָה מִתְנַתֶּקֶת,
חֶדֶר רֵיק,
דְּמָמָה שׂוֹרֶרֶת.
אוּלַי אִישַׁן קְצָת, אֲנַסֶּה לְהִמָּלֵט,
הֲלוֹא זֶה כָּל מַה שֶּׁהַגּוּף מְאַפְשֵׁר
כָּעֵת, כְּמוֹ יוֹדֵעַ כִּי מִכָּאן
אֵין כָּל דֶּרֶךְ לָצֵאת.
נַפְשִׁי הָעֲיֵפָה מְבַקֶּשֶׁת חֵרוּת,
לֹא מְחַכֶּה לִי דָּבָר
בָּעֵרוּת.
ד. תופעות לוואי
הֵם מְסַפְּרִים
עַל קְשָׁיֵי הַנְּשִׁימָה,
עַל אָבְדַן הַטַּעַם וְהָרֵיחַ,
עַל הַסְּחַרְחוֹרוֹת.
הֵם לֹא מְסַפְּרִים
עַל קְשָׁיֵי הַנְּשָׁמָה,
עַל אָבְדַן הַטַּעַם
לָקוּם לְעוֹד יוֹם.
זֶה רַק נְגִיף,
אֲנִי מַזְכִּיר לְעַצְמִי,
וַאֲנִי רַק אֶבֶן נֶגֶף
שֶׁנִּקְרְתָה בְּדַרְכּוֹ.
זֶה לֹא אִישִׁי.
ה. החלמה
כְּשֶׁתִּקְווֹת הַהַחְלָמָה הִתְעַמְעֲמוּ לִכְדֵי כְּלוּם
וַחֲלוֹם הָעוֹלָם הַחִיצוֹן הִתְבָּרֵר כְּאַשְׁלָיָה
הִתְחַוֵּר לִי
שֶׁמִּתָּא חַדְרִי אֵצֵא יוֹם אֶחָד
אַךְ מֵרֹאשִׁי לֹא אֵצֵא לְעוֹלָם.
שָׁמַעְתִּי בַּחֲדָשׁוֹת
שֶׁגַּם כְּשֶׁכָּל הַסִּימְפְּטוֹמִים נֶעֱלָמִים
אֲנַחְנוּ הַנְּגוּעִים נִשְׁאָרִים חוֹלִים,
לֹא מוּדָעִים
שֶׁשְּׁאֵרִיּוֹת נְגִיפִיּוֹת
עוֹד יִתְּנוּ אוֹתוֹת בְּמֹחֵנוּ
שָׁנִים אַחֲרֵי שֶׁנַּחְלִים.
וַאֲנִי מֵבִין עַכְשָׁו
שֶׁהַמַּחֲלָה,
הַמַּחֲלָה הָאֲרוּרָה,
הִיא חֵלֶק מִמֶּנִּי.
ו. מכתב שחרור
טֵלֵפוֹן בִּשְׁעַת צָהֳרַיִם,
חָמֵשׁ דַּקּוֹת,
זֶה כֹּל שֶׁהָיָה צָרִיךְ
כְּדֵי לְנַסֵּר אֶת הַסּוֹרָגִים
שֶׁל תָּאִי הַסָּגוּר.
בַּחוּץ שָׁקֵט,
עֶרֶב רֹאשׁ הַשָּׁנָה.
שׁוּב פָּגַשְׁתִּי בִּידִידַי,
חִבַּקְתִּי אֶת אָבִי,
נָשַׁקְתִּי לְזוֹ שֶׁאֲנִי אוֹהֵב,
וּבְסוֹף הַיּוֹם
חָזַרְתִּי לַתָּא.
ז. שיקום
אֵין תָּכְנִית לְשִׁקּוּם אֲסִירִים
לְחוֹלִים עִם תַּסְמִינִים קַלִּים.
הֲרֵי רֵאוֹתַי לֹא קָרְסוּ
כְּמוֹ הַמְאֻשְׁפָּזִים בְּבָתֵּי הַחוֹלִים.
אֵיךְ אוּכַל לְהַסְבִּיר
שֶׁמֵּאָז לֹא חָזַרְתִּי לִנְשֹׁם?
טל מילים ועב חלום / שגיא שדור
טַל מִלִּים כִּסָּה אוֹתִי הַבֹּקֶר
וְעָב חֲלוֹם הֵעִיב עַל שֶׁמֶשׁ עֲצוּבָה
וְתָמוּהַּ כַּמָּה מִזֶּה יָכוֹל לְהֵאָמֵר
וְכַמָּה נִדּוֹן לִשְׁתִיקָה.
טַל מִלִּים לֹא יַרְוֶה צִמָּאוֹן גּוֹוֵעַ
וְעָב חֲלוֹם לֹא יַשְׁקֶה גַּנִּים פּוֹרְחִים
שְׁנֵיהֶם שְׁקוּפִים, אֲדִישִׁים לְמַפְרֵעַ
שְׁנֵיהֶם זְקוּפִים, עוֹבְרִים־חוֹלְפִים.
טַל מִלִּים חִבֵּק אֶת הַדֶּשֶׁא
וְעָב חֲלוֹם שָׁט עַל נַחֲלֵי רוּחוֹת
וְשֶׁצֶף־קֶצֶף, תּוֹתָח בַּגֶּשֶׁם
וַאֲדָווֹת צָפוֹת עַל מֵי מְנוּחוֹת.
טַל מִלִּים כִּסָּה אוֹתִי הַבֹּקֶר
וְעָב חֲלוֹם הֵעִיב עַל שֶׁמֶשׁ עֲצוּבָה
אֲבָל הָיָה לִי עֶרֶב, וְהָיָה לִי בֹּקֶר,
וּבְסוֹף שְׁקִיעָה הָיְתָה זְרִיחָה.
