וַתֵּרֶד בַּת פַּרְעֹה לִרְחֹץ עַל הַיְאֹר
וְהִנֵּה תֵּבָה וּבָהּ בֶּן הָעִבְרִים,
וְתֹאמַר בְּלִבָּהּ "הֵן עֲקָרָה אָנֹכִי
וּבָנִים אֵין לִי,
אֲאַמֵּץ לְחֵיקִי אֶת הַיִּלּוֹד
וַיְהִי לִי לְבֵן,
וְלֹא אֶהִי עוֹד לְמָשָׁל וְלִשְׁנִינָה לִבְנוֹת עַמִּי
וְתֶחְדַּלְנָה מֵהַלֵּךְ עָלַי רָכִיל
וְיִהְיֶה לִי בְּנִי מְשׂוֹשׂ חַיַּי,
לֹא אֶשְׁמַע בְּקוֹל אָבִי פַּרְעֹה,
כִּי לְעָווֹן יֵחָשֵׁב אֲשֶׁר חָפֵץ עֲשׂוֹת,
וְאֶגְמֹל טוֹבָה תַּחַת הָרָעָה הַזֹּאת
אַף אִם לֹא אֶקָּרֵא עוֹד בִּתּוֹ."
