יהודה ויצנברג ניב | קח את האושר

קח את האושר

1
קַח אֶת הָאֹשֶׁר
שֶׁפָּקַד אוֹתִי הַיּוֹם,
אֲנִי לֹא יָכוֹל
לָלֶכֶת לִישֹׁן בִּגְלָלוֹ,
הוּא דּוֹפֵק בִּי
כָּעֵת בְּשִׁבְעָה פַּטִּישִׁים
קְטַנִּים.

2
כְּשֶׁאַתָּה יוֹצֵא
לָרְחוֹב,
הַנְּשָׁמָה רַק הִיא
נְקִיָּה אֶצְלְךָ
וְרַק בְּעֵינֵי הַנְּשָׁמָה הָאֵלֶּה
אֲנִי מַרְשֶׁה לְךָ לִרְאוֹת
אֶת יֹפִי הַנָּשִׁים.

3
תִּכְתֹּב
אֶת אֲשֶׁר בְּלִבְּךָ,
אֶת שֶׁעָשִׂיתָ
וְאֶת שֶׁלֹּא עָשִׂיתָ,
אֶת אַהֲבוֹתֶיךָ
בַּמִּסְתָּרִים
וְאֶת אַהֲבוֹתֶיךָ
בְּגָלוּי.

4
הַחֲלוֹמוֹת שֶׁלְּךָ
אֵין בָּהֶם כּוֹחוֹת,
הֵם כָּמוֹךָ חִוְּרִים
וְחַסְרֵי־דָּם,
אוֹר הַנֵּאוֹנִים בַּמִּרְפֶּסֶת
רֻפַּק עַל גּוּפְךָ
כְּמוֹ חָתוּל
מְנֻמָּר.

5
לָקַחְתָּ לְעַצְמְךָ
חֻפְשָׁה מִן הַכְּתִיבָה
שֶׁרָצִיתָ לָחוּשׁ
בִּקְצוֹת־הָאֶצְבָּעוֹת
אֶת חֵרוּת הָאוֹר,
עַכְשָׁו אַתָּה נִכְנָס הַבַּיְתָה
קַל יוֹתֵר.