בַּכַּדּוּרְסַל הָאָמֵרִיקָאִי,
בְּכִמְעַט שִׁשִּׁים אֲחוּזִים מֵהַמִּשְׂחָקִים,
מְנַצַּחַת הַקְּבוּצָה הַבֵּיתִית.
בְּאוֹקְלֵנְד,
כְּשֶׁדְּרֶיְמוֹנְד גְּרִין עוֹמד עַל קָו הָעוֹנְשִׁין
הוּא יִקְלַע בְּתִשְׁעָה נְקֻדָּה שְׁנַיִם אֲחוּזִים
טוֹב יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר בְּמִגְרָשִׁים אֲחֵרִים.
סָגַרְתִּי פַּעַם אַרְבָּעִים וּשְׁנַיִם יָמִים רְצוּפִים
בְּמֻצָּב בַּצָּפוֹן, מֻקָּף בִּשְׁלשִׁים וַחֲמִשָּׁה גְּבָרִים.
מִסְפָּרִים מַצְלִיחִים לְתָאֵר
אֲבָל הֵם לֹא בֶּאֱמֶת מְסַפְּרִים.
– יתרון הביתיות / אלון ארד
יתרון הביתיות בוחן את מושג ״הבית״ על היבטיו השונים, ושעריו נעים מבית הילדות אל עבר הבית האישי של החיים הבוגרים. אולם בניגוד למצופה, רוב רובם של שירי הספר מתרחשים ונוגעים דווקא במרחב החיצוני כגון הרחוב, בית הספר ואף בחוץ־לארץ. המהלך הספרותי הוא בכך שכל אלה מצטרפים יחד לכדי תמונה שלמה של ״הבית״. בכך, שירי הספר מגלים את הביתיות במקומות הכי פחות צפויים ומגישים לקורא חוויה של חדשנות לצד נינוחות.
הקולות העולים משירתו של ארד הם קולות של שעשוע ואירוניה אשר משרתים את מטרותיו של המשורר בחוכמה וברגישות, ובכך מצליחים לנטוע דבר מה חדש בליבו של הקורא. השפה הפתוחה של הספר הופכת אותו לנגיש ומעניין עבור קוראי שירה ותיקים וגם עבור אלה החדשים. בולט במיוחד מבין אלה, הוא הפרק ״בית ספר״ אשר מגלה מעולמו המקצועי של המשורר בתור מחנך בבית ספר, ומביע ייחודיות בנקודת מבטו המפוקחת והאירונית על מערכת החינוך.
קל יהיה להבחין בעולם הרפרנסים הרחב שמאפיין את שירתו של אלון ארד, ובתוכו שילוב של היסטוריה ותרבות פופולרית לצד ספורט – עולם תוכן שהשירה העברית פחות נוטה לרפרר אליו.
אלון ארד (1987), תושב תל אביב, הוא משורר, עורך ספרותי ומחנך ישראלי (מלמד ספרות ואזרחות). בעל תואר ראשון בחינוך ולימודי מדינת ישראל ותואר שני בספרות עברית. שניהם מטעם אוניברסיטת בן גוריון. ״יתרון הביתיות״ הוא ספרו השני. קדם לו ספר הפרוזה ״אקורדים פתוחים״ אשר ראה אור בשנת 2017 בהוצאת ״גוונים״.
הספר זמין לרכישה בחנויות הספרים הפרטיות,
וכן בחנות האינטרנטית של הוצאת קתרזיס בכתובת:
https://www.bookscatharsis.com
שירים נבחרים מתוך הספר
מחר
הַמִּלָּה תְּלוּיָה לַחֲלוּטִין
בָּאֹפֶן שֶׁבּוֹ הִיא עוֹזֶבֶת אֶת הַשְּׂפָתַיִם.
אִם נֶאֱמֶרֶת כָּךְ – מְזָרֶזֶת הִיא
וְאִלּוּ כָּךְ – דּוֹחָה.
לְלֹא כָּל רַעַד בְּמֵיתְרֵי הַקּוֹל
אֲנַחְנוּ מְדַבְּרִים
בְּאַפְּלִיקַצְיַת הֶכֵּרוּיוֹת חִנָּמִית
וְהַמִּלָּה מָזוֹר
עוֹלָה בְּרֹאשִׁי גַּם כֵּן.
מנוחת הלוחם
חֲשׁוּכָה הַכִּתָּה.
כָּל הַכִּסְאוֹת מוּרָמִים,
מִלְּבַד אֶחָד.
מוֹרֶה מוּבָס יוֹשֵׁב, יוֹדֵעַ.
בַּמַּחְסָנִית אֵין מַסְפִּיק תַּחְמשֶׁת
אֲבָל מָחָר שׁוּב יְנַסֶּה לִתְפֹּס אֶת הַמִּשְׁלָט.
מוֹרֶה יוֹרֵד לְחַפֵּשׂ נֶחָמָה בַּחֲדַר הַמּוֹרִים
וּמוֹצֵא, בֵּין פִּנַּת הַקָּפֶה לַכֻּרְסָאוֹת, קֶבֶר אַחִים.
שפה
בִּזְרוֹעוֹת מְצֻלָּקוֹת
הִיא מְרַתֶּקֶת
גּוּף לַאֲדָמָה
וּמְצַיֶּרֶת סְבִיבוֹ בְּגִיר
אֶת גְּבוּלוֹת הֶעָתִיד שֶׁלִּי –
אַלּוֹן בֶּן יִשְׂרָאֵל וּפְנִינָּה.
קָו מְשֻׂרְטָט בְּגַסּוּת
עַל מַפָּה מִתְפּוֹרֶרֶת.
