שני שירים | שולה ברנע

האִי שבאִי

חֲבִילַת הָרֹגַע שֶׁהֻזְמְנָה – לֹא הִגִּיעָה,
אַף לֹא אֻתְּרָה לְפִי מִסְפַּר סִדּוּרִי עוֹקֵב אוֹ אַחֵר,
כַּעֲבֹר שָׁבוּעַ הִתְקַבְּלָה הוֹדָעָה:
"הֻחְזַר לַשּׁוֹלֵחַ מֵאֵין מַעַן מְדֻיָּק"
כָּךְ נוֹתַרְתִּי בְּאִי אִי־הָרֹגַע.

טרסה

אִשָּׁה בַּטֶּרָסָה עוֹמֶדֶת
צוֹפָה מַטָּה הָעִירָה,
לְצִדָּהּ שִׂיחַ גֶּרַנְיוּם אָדֹם
בָּרְחוֹב מְכוֹנִיּוֹת חוֹלְפוֹת,
אֵין דּוֹרֵשׁ בִּשְׁלוֹמָהּ, בְּמַצָּבָהּ,
עוֹמֶדֶת מַשְׁמִימָה
מַבָּטָהּ הַשָּׁמַיְמָה
רַק הַקְּמִילָה קְרֵבָה עָדֶיהָ

וְיוֹנָה עָפָה מֵעַל.

Porch Lady: A.B Jackson
דילוג לתוכן