נִגְמַר לִי
הָאֲוִיר
כְּשֶׁהָיִיתִי מַבִּיטָה בְּךָ
לֹא הִצְלַחְתִּי לִרְאוֹת
אֶת הַהֶמְשֵׁךְ שֶׁלִּי
רַק כְּשֶׁהָלַכְתִּי מִמְּךָ,
רָאִיתִי אֵיךְ לִפְנֵי שָׁנִים,
רָחוֹק כָּל כָּךְ הָלַכְתִּי
מֵעַצְמִי.
– מתוך שיר ללא שם, עמוד 7
שירתה של חגית מסיקה מביאה ניחוחות שלא מכאן, כמו השפעות של פולק־רוק אמריקאי ורוק פסיכדלי, אולם אלה מגיעים תחת יופייה של העברית ומושגי יסוד ישראלים מציאותיים: ״אֶפְשָׁר לָמוּת מִקֹּר בִּסְעָרָה אוֹ / לְהִתְיַבֵּשׁ בְּמִדְבָּר שֶׁל הַכְחָשָׁה / הַמְתָּנָה / לְהַקְצִיף מִשְׁקָעִים עַל מִזְרַן עֲמִינָח / לִרְאוֹת דֶּרֶךְ זְגוּגִית מְחֻרְבֶּנֶת רוּחוֹת / לִנְשֹׁף עָשָׁן קָפוּא מֵהָרֵאוֹת / לְהִסְתַּכֵּל עַל אֵדִים מַעֲלִים זִכְרוֹנוֹת / לְהַפְעִיל וִישֵׁרִים // וְהָעוֹלָם מַמְשִׁיךְ אַחֲרֵי הַכֹּל // אַתָּה נוֹהֵג עַל כְּבִישׁ רָטוּב כְּמוֹ נַרְתִּיק שֶׁל אִשָּׁה / כָּל הַדֶּרֶךְ לִבְאֵר שֶׁבַע לְאֵיזוֹ מְאוּרָה חַמָּה / הִיא מַקְרִיבָה אֶת הֶעָתִיד בִּשְׁבִיל עַכְשָׁו / מְלַמֶּדֶת אוֹתְךָ לֶאֱהֹב בְּהִלּוּךְ אִטִּי / שֶׁלֹּא יִגָּמֵר // שֶׁיַּמְשִׁיךְ אַחֲרֵי הַכֹּל // ׳אַלְבִּי׳, הִיא קוֹרֵאת לְךָ / ׳אֲנִי אֶקְנֶה אֶת כָּל בְּאֵר שֶׁבַע בִּשְׁבִילְךָ׳.״ (מתוך השיר ״העולם ממשיך אחרי הכול״, עמוד 39).
*
לֶאֱלֹהִים שֶׁלִּי יֵשׁ חִיּוּךְ כּוֹבֵשׁ, קָרַחַת וְקַעֲקוּעִים עַל הַלֵּב.
הוּא בָּא אֵלַי בַּמֵּסֶנְגֶ'ר שֶׁל הַחֲלוֹמוֹת וּמְדַבֵּר בְּכָל הַשָּׂפוֹת.
הוּא לֹא מִתְחַשְׁבֵּן אִתִּי עַל זֶה שֶׁלִּפְעָמִים כָּבֶה לִי הַהִגָּיוֹן,
וְצוֹחֵק עָלַי שֶׁאֲנִי אוֹהֶבֶת כְּמוֹ הֵרוֹאִין וְשׂוֹנֵאת כְּמוֹ פּוֹלָנִיָּה
״אָסוּר לִחְיוֹת בַּקְּצָווֹת״ הוּא אוֹמֵר, וְאָז מְחַבֵּק
מַכְנִיס נַפְשִׁי בְּנַפְשׁוֹ, מַרְאֶה לִי, לָעֹמֶק אֵין קָצֶה.
