הָיִיתִי כָּל כָּךְ הַרְבֵּה דְּבָרִים
בַּחַיִּים הָאֵלּוּ
וּבַחַיִּים הָהֵם שֶׁהִגִּיעוּ לַחַיִּים הָאֵלּוּ
כְּמוֹ קָהָל שֶׁנִּדְחַף לָאוֹטוֹבּוּס
הָעִקָּר לַעֲלוֹת וּלְהַמְשִׁיךְ בַּנְּסִיעָה,
שְׁאֵלוֹת אַחַר כָּךְ.
חַיַּי הָהֵם, הִגִּיעוּ בְּתוֹר הַעֲשָׁרָה
וְלִפְעָמִים לְשֵׁם הַסָּחַת הַדַּעַת.
רַק מִשֶּׁהוּא פָּשׁוּט יוּכַל אוּלַי
לְהָכִיל אֶת הַמֻּרְכָּבוּת
זֶה לֹא פָּשׁוּט אוֹמֵר אֱלֹהִים לְמֹשֶׁה
בְּכָל פָּרָשָׁה וְתַחֲנָה.
הָיִיתִי מַשֶּׁהוּא שֶׁעוֹלֶה עַל גְּדוֹתָיו
וְלֹא יָכֹל לְהָכִיל אֶת עַצְמוֹ
מֵהַהַתְחָלָה לֹא יָכֹלְתִּי. סָבָתִי
הָיְתָה מַרְגִּיעָה אוֹתִי בִּזְרוֹעוֹתֶיהָ
בֶּכִי וְחִבּוּקֵי הַרְגָּעָה.
תִּינֹקֶת הַמּוֹרֶטֶת שֵׂעָר רֹאשָׁהּ.
עַכְשָׁו מַרְגִּיעַ אוֹתָהּ מְאַהֵב לֹא לְגַמְרֵי חָדָשׁ
שְׁמוֹ שֶׁקֶט אוֹ בְּשֵׁם חִבָּתוֹ שֶׁה
אֶתְמוֹל אַחֲרֵי הַדְלָקַת נֵרוֹת הַשַּׁבָּת
הוּא הִתְחִיל לְחַבֵּק אוֹתָהּ.
נֶאֱבֶקֶת בִּזְרוֹעוֹתָיו הָנַח לִי!
אַךְ הוּא הַמְּאַהֵב הָעַכְשָׁוִי.
אַחֲרֵי שֶׁנִּכְנְעָה
הִתְחִילָה לְהַמְהֵם שִׁירִים.
בַּכֻּתֹּנֶת הַלְּבָנָה הַקְּלִילָה,
שְׁכוּבָה בְּמִטָּתָהּ,
אוֹר נֵרוֹת הַשַּׁבָּת מִן הַסָּלוֹן
נוֹקֵב בְּזִיו וְלִפְעָמִים כֹּה רַךְ
מְהַמְהֶמֶת
