על אותו קו רוחב | רות ארטמן

יְרוּשָׁלַיִם,
תָּמִיד הָיִית
יְרוּשָׁלַיִם שֶׁל תָּמִיד.

בִּגְלוּיוֹת שָׁחֹר לָבָן
שֶׁמֵּאֲחוֹרֵיהֶן
כָּתוּב פָּלֶשְׂתִּינָה,
וְחוֹמַת הַכֹּתֶל קְטַנָּה
וְעִשְׂבֵי הַבָּר
עֲדַיִן לֹא הֻגְדְּרוּ
עַל יְדֵי הַחֶבְרָה לַהֲגָנַת הַטֶּבַע
וְהַחֲפִירוֹת הָאַרְכֵאוֹלוֹגִיּוֹת
עֲדַיִן לֹא הִצִּיתוּ
לַהַט וִכּוּחִים פּוֹלִיטִיִּים.

אֲבָל אַתְּ הָיִית
יְרוּשָׁלַיִם שֶׁל תָּמִיד
לִפְנֵי כָּל הָעוֹלָם,
בַּדַּף הָרָאשִׁי שֶׁל הָעִתּוֹנִים
שְׁלוֹשָׁה מְפַקְּדִים
וְגִבּוֹרֵי צה"ל
מְצֻלָּמִים עַל רֶקַע הַכֹּתֶל
וְכַתָּבוֹת עַל
עִיר רַבַּת פָּנִים.

אֲבָל –
גַּם בְּעֵת פִּיצוּצִים וְדָם
וְהַפְגָּנוֹת אַבְרֵכִים
אֲרֻכֵּי פֵּאוֹת
וְזוֹרְקֵי אֲבָנִים
תָּמִיד הָיִית
יְרוּשָׁלַיִם שֶׁל כֻּלָּם –
הַחַיִּים בְּמֶרְחַק אַלְפֵי פַּרְסָה וְאָמָה
אֲבָל עַל אוֹתוֹ קַו רֹחַב גֵּאוֹגְרָפִי.

Jerusalem by Tristram Ellis 1897
דילוג לתוכן