אלף לילות | רות ארטמן

                                  – בהשראת מוסיקה ל'שחרזאדה' מאת רימסקי קורסקוב

בְּאַרְמוֹן הַכָלִיף
הֶרְאֵית חַמּוּקַיִךְ
שֶׁחְרֶזָדָה,
גּוּפֵךְ מְעֻטָּר
בִּשְׂכִיּוֹת חֶמְדָּה.

אֶצְעֲדוֹת זָהָב וּנְזָמִים
מִטַּלְטְלִים בַּקֶּצֶב
בּוֹ אַתְּ מְנִיעָה
עַגְבוֹתַיִךְ
וְקַתְרוֹס וְתֻפִּים
מַסְמִיקִים.

עֵין שֻׂלְטָאן שְׁחֹרָה
עוֹקֶבֶת, מִתַּאֲוָה,
אַךְ לִבּוֹ מְפַרְפֵּר בַּחֲשָׁד.
תְּמִימָה אוֹ בּוֹגְדָנִית?
מוּטָב –
אֶת בַּת הַזְּנוּנִים
לְהָמִית.

אַתְּ קְרֵבָה לַשֻּׂלְטָאן –
אוֹ שֶׁמָּא הָיָה זֶה
וָזִיר אוֹ כָלִיף?

רוֹעֵד גֵּוֵךְ הַדַּק.
כְּנָחָשׁ אַתְּ זוֹחֶלֶת
כְּצָעִיף אַתְּ נוֹפֶלֶת
הֶבֶל פִּיךְ עַל רַגְלוֹ,
שְׂעָרֵךְ מִשְׁתַּפֵּל,
רֹאשׁוֹ אֵלַיִךְ נִרְכַּן –

יָדָיו
מְעַסּוֹת אֶת
זֵעַת הַפְּחָדִים
שֶׁגּוּפֵךְ לֹא יָכֹל לְהַסְתִּיר.

סַפְּרִי עוֹד! מְצַוֶּה הַכָלִיף
וְקוֹלֵךְ הַמָּתוֹק נַעֲנָה לָאָדוֹן
כְּמוֹ בְּכָל הַלֵּילוֹת הַקּוֹדְמִים,
עַל חִידָה מַפְלִיאָה
וְשִׁבְעִים שׁוֹדְדִים.
וְקוֹסֵם שֶׁרוֹקֵחַ סַמִּים.

ההה………..
סָלַח נָא כָלִיף
כִּי סְחַרְחֹרֶת תְּקַפְתַּנִי.
מָחָר אֲסַפֵּר אֶת פִּתְרוֹן הַחִידָה

ההה…..
רוֹגֵז הַכָלִיף
בְּעֵינָיו מַשְׂטֵמָה.
קְחוּהָ מִכָּאן
אֶת בַּת נַעֲוַת הַמַּרְדּוּת
הוּא שׁוֹאֵג
וּשְׁנֵי סָרִיסִים
מְזַנְּקִים לְעֶבְרֵךְ
וְאַתְּ נוֹפֶלֶת שְׁדוּדָה.

וְעוֹד אֶלֶף לֵילוֹת
תִּרְקְדִי לְפָנָיו
וְכִנּוֹר יְנַגֵּן
בְּעוֹד אֶלֶף שָׁנָה
וְיַרְעִיד לְבָבוֹת
בָּעוֹלָם הֶחָדָשׁ,
לִכְבוֹדֵךְ –

בַּת הַרְמוֹן חֲכָמָה.

 

דילוג לתוכן