ארבעה שירים | ישי ויסמן

יורי מולדנוב הולך

יוּרִי מוֹלְדָנוֹב הוֹלֵךְ
יוּלְיָה פְּטַרְשׁוֹבְסְקִיָּה הוֹלֶכֶת
בַּיִת, שֵׁם, כְּתֹבֶת, עֵץ, בֻּבָּה, מְקָרֵר, סַפָּה, מִרְצָפוֹת מְשֻׁבָּצוֹת, סָבְתָא,
פְּצָצָה וְאַיִן.
בַּמָּסָךְ רוֹאִים אֶת יוּרִי וְיוּלְיָה. וְזֶה קְצָת מְדַגְדֵּג.
אָז מְזַפְּזְפִּים הָלְאָה.

יוּרִי מוֹלְדָנוֹב הוֹלֵךְ
יוּלְיָה פְּטַרְשׁוֹבְסְקִיָּה מִתְעַיֶּפֶת
מְכוֹנִיּוֹת, חַיָּלִים, רַעַשׁ, חָמֵשׁ טוֹן אֲבַק שְׂרֵפָה, שׁוּב חַיָּלִים, סָבָּא, יֶלֶד, יַלְדָּה
פְּצָצָה וְאַיִן.
בַּמָּסָךְ רוֹאִים אֶת יוּרִי וְיוּלְיָה. וְזֶה מַתְחִיל לְשַׁעֲמֵם.
אָז עוֹבְרִים לָרֵיאָלֵטִי, וְאַחַר כָּךְ בּוֹדְקִים אֶת הַפֶיְסְבּוּק.

יוּרִי מוֹלְדָנוֹב הוֹלֵךְ. לְבַד.
גֶּשֶׁם, שֶׁלֶג, שֶׁמֶשׁ, רוּחַ, שׁוּב גֶּשֶׁם, שׁוּב שֶׁלֶג, יָרֵחַ, נַקְנִיק מְעֻשָּׁן, קוֹלָה זִירוֹ
הוּא מְעַשֵּׁן.
כֶּלֶב מְהַמְהֵם, נוֹבֵחַ וְדוֹמֵם.
הוּא כְּבָר לֹא בַּמָּסָךְ, אֵין מַצְלֵמוֹת. זֶה לֹא מְעַנְיֵן.
זֶה מִסְפָּר, זֶה אוֹתִיּוֹת, זֶה יוּרִי, זֶה יוּלְיָה, זֶה פְּרוֹפִילִים בָּרְשָׁתוֹת. שוֹמֶע דוֹד סֶם?
אָמְרוּ שֶׁמְּדִינָה שֶׁאוֹכֶלֶת קְצִיצוֹת שֶׁל מֶקְדּוֹנָלְד, לֹא תִּתְקֹף אַחֶרֶת שֶׁגַּם כֵּן.
זַיִן עַל זֶה.

שדה האבנים

אַחַר כָּךְ, הָלַכְנוּ אֶל שְׂדֵה הָאֲבָנִים
וְנָשָׂאנוּ, וּמֵרַקְנוּ, וְהִשְׁכַּבְנוּ אֶת הַחוֹל הַיָּבֵשׁ
קְטֹרֶת הַשָּׁמַיִם, אֲפֹרָה כְּמוֹ הַגְּשָׁמִים.
וְהַצְּפִיפוּת בָּעֲרָה בָּנוּ, סִפּוּרִים זֵהִים, מְקוֹמוֹת דּוֹמִים.
אִמָּהוֹת וְאָבוֹת, אֲחָיוֹת וְאַחִים.
רַבָּנִים מְיַלְּלִים קַדִּישׁ.
אִשָּׁה וְאִישׁ, אָבָק עַל הַכְּבִישׁ.

אַחַר כָּךְ, חָזַרְנוּ מִשְּׂדֵה הָאֲבָנִים
אֶל בַּיִת שֶׁהָפַךְ, מוּזֵאוֹן, לְהִיסְטוֹרְיָה גְּמוּרָה
שֶׁכּוֹתֶבֶת אֶת עַצְמָהּ, פַּעַם אַחַר פַּעַם, רַע.
וּתְמוּנוֹת מְמֻסְגָּרוֹת, כְּמוֹ קְלִישָׁאוֹת שֶׁל מְשׁוֹרְרִים
לֹא בֶּאֱמֶת מְסַפְּרוֹת, סִפּוּרִים אֲחֵרִים.
זֶה תָּמִיד אוֹתוֹ שְׂדֵה אֲבָנִים.
וְאוֹתָם יְלָדִים.

אַחַר כָּךְ, חָזְרוּ שׁוּב לִשְׂדֵה הָאֲבָנִים.
וְרָאִינוּ אֲנָשִׁים עִם מַקְלוֹת, כִּי חָלְפוּ הַשָּׁנִים.
מִסְתַּכְּלִים, מֶדַּשְׁנִים, נוֹשְׁמִים, מְרַכְלִים, מְפָרְקִים בִּנְיָנִים.
מְכוֹנִיּוֹת צוֹפְרוֹת, אוּלַי שׁוֹכְחִים, אוּלַי זוֹכְרִים.
מִי בָּנָה אֶת שְׂדֵה הָאֲבָנִים.
אֵגוֹ, שִׂנְאָה, כְּסִילוּת, שְׁקָרִים, שִׁגְעוֹן גַּדְלוּת שֶׁל מַנְהִיגִים.

בלדה לאדם עם פרופיל

אָדָם הוּא סַךְ עוֹקְבָיו
מִשְׁפָּטָיו, הֲזָיוֹתָיו וּשְׁטֻיּוֹתָיו
אָדָם הוּא סַךְ עוֹקְבָיו
חֲבֵרָיו, יְדִידָיו וְאוֹיְבָיו (הַדִּמְיוֹנִיִּים)
אָדָם הוּא סַךְ עוֹקְבָיו
שְׁקָרָיו, צִלּוּמָיו וְהַפִילְטֵרִים שֶׁל הָאׅינֽסטוּש שֶׁלּוֹ.

אָדָם הוּא סַךְ 140 תָּוֵי צִיּוּצָיו
וְיֵשׁ הַיַּגְדִּילוּ בְּצִלּוּמֵי מָסַכַיו
וְיֵשׁ הַיַּקְטִינוּ בְּשִׁרְשׁוּרֵי טִמְטוּמָיו
אֲחֵרִים יִתְעַלְּמוּ כִּי קְלִישָׁאוֹת הֵם הֲגִיגָיו.
אָדָם הוּא סַךְ הַכֹּל פְּלוּס מִינוּס, עוֹבֵר וָשָׁב.
כֶּסֶף יוֹצֵא וְכֶסֶף נִכְנַס, וְשׁוּב יוֹצֵא
לְצַהֲלַת בָּנְקַאָיו, שֶׁעוֹקְבִים אַחֲרֵי הַסְטוֹרִים שֶׁלּוֹ.

אָדָם הוּא סַךְ תֵּאוּרָיו בְּלִינְקְדִּינָיו
וְאִם רַוָּק הוּא, אָז גַּם טׅינְדֶרַיו.
תְּמוּנוֹת שֶׁצֻּלְּמוּ בְּרֹב טַעַם, טֻשְׁטְשׁוּ וְנִצְבֶּעוּ מֵחָדָשׁ
בִּשְׁלַל תּוֹכְנוֹת שַׁקְרָנִיּוֹת, שֶׁמְּעַוְּתוֹת לְטוֹבָה.
אָדָם הוּא סַךְ מִקּוּחָיו
וְגַם עוֹ"שׁ הוֹרָיו, שֶׁהִתְחַתְּנוּ בְּבִרְכַּת הָרַב.
אָדָם הוּא גַּם סַךְ מַאֲכָלָיו
אֹכֶל יוֹצֵא, אֹכֶל נִכְנָס, לְכֻלָּם אוֹתוֹ דָּבָר, וּבְאוֹתוֹ מַצָּב.
הָעִקָּר לְצַלֵּם יָפֶה, אֶת מַתְכּוֹנָיו (שֶׁל הַשֵּׁף).

אָדָם הוּא סַךְ תִּקְתּוּקָיו
לְעִתִּים רִקּוּדָיו וְלָרֹב זִיּוּפָיו וְרַגְלָיו (הַשְּׂמָאלִיּוֹת)
וְהוּא צָרִיךְ לִדְאֹג (אוֹ הִיא)
שֶׁעוֹקְבָיו, יָבוֹאוּ מִמַּחְשׂוֹפָיו.
אוֹ חֲשִׂיפוֹתָיו.
אָדָם הוּא סַךְ עוֹקְבָיו, זֹאת יוֹדְעִים כְּבָר כֹּּל חֲבֵרָיו, אַךְ יֵשׁ לִזְכֹּר וְלֹא לִשְׁכֹּחַ, גַּם אֶת נְשִׁימוֹתָיו.

ג'ורג' מרטין

הֵיי הֵיי, כּוֹתֵב מַגְנִיב כְּאִלּוּ ג'וֹרְג' מַרְטִין
כְּאִלּוּ לָבוּשׁ בִּפְלִיז.
מַעֲלִיּוֹת מַעֲלִיּוֹת, הָרֹאשׁ מַתִּיז
מַחֲשָׁבוֹת סוֹרְרוֹת.
אֵין יוֹתֵר כְּבָר קְרִיז.
שְׁנוֹת הַשְּׁמוֹנִים, שְׁנוֹת הַתִּשְׁעִים, חָלְפוּ מִזְּמַן
גַּם הָאַלְפַּיִם כְּבָר לֹא כָּאן.
תׅתְעוֹרר בֶּן אָדַם!
רַק עִדַּן הַכֶּסֶף, דּוֹר הַמַּהֵר, חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה שְׁנִיּוֹת בַּסְּטורִי
שְׁלוֹשִׁים בְּתִיק תוֹק, דַּקָּה בַּפִיד, וְאַתָּה מִתְאַיֵּד
בְּתוֹךְ הַאִינְסְטַגְרָם
נִגְמְרוּ לְךָ הַמִּלִּים? תְּעַרְבֵּב עִבְרִית וְאַנְגְּלִית, זֶה יֵצֵא מְצֻוִּין.
תִּכְתֹּב עַל זֶה גַּם.
כְּשֶׁאַתָּה מְשֻׁחְרָר, אַתָּה הַרְבֵּה יוֹתֵר טוֹב. מֵבִין, קוֹלֵט, אַתָּה כָּאן?
הֵיי הֵיי, אַתָּה שׁוֹמֵעַ?
מָה הָאָזְנַיִם שֶׁלְּךָ סְתוּמוֹת.
הַשָּׁטִיחַ נִרְדָּם.
כְּמוֹ הַשּׁוֹמֵר הָעַצְלָן, בְּמִשְׁמֶרֶת הַלַּיְלָה.
תְּסַלֵּק אֶת הַשְּׂמִיכוֹת לֹא קַר בִּכְלָל.
וְגַם לֹא חַם.
סְתָם רָגִיל.
וְאַתָּה כְּמוֹ כֻּלָּם.
בֵּן בֶּן בֵּן בֵּן בֵּן, שֶׁל הַ …הַזְּמַן.