שלושה שירים | מיכל בר־אור קארו

החלון העליון

וַאֲנִי כְּמֵהָה לְהַאֲזִין לְלַחַשׁ הָעֵצִים
וְלִשְׁמֹעַ סוֹד שִׂיחַ עֲלֵיהֶם
לְהַאֲזִין אֶל רָזֵי־רָזָיו הַכְּמוּסִים
שֶׁל הַחֹרֶשׁ, וְאֶל קוֹלְךָ
הַמִּתְהַלֵּךְ בְּתוֹכוֹ

וָאֶשָּׂא עֵינַי אֶל הַשָּׁמַיִם
עֵת יָדַי נוֹגְעוֹת אֶל הַחַלּוֹן
זֶה הָעֶלְיוֹן
וָאֶעֱצֹם אֶת עֵינַי
וָאַאֲזִין לְשָׁרְשֵׁי הָעֲנָפִים
וָאֶרְאֶה כִּי רוּחוֹת מִסְתּוֹדְדוֹת
מֵאֲחוֹרֵי הַפַּרְגּוֹד
וָאֶשְׁמַע בַּלַּהַק, וְהִנֵּה הֵן
לוֹחֲשׁוֹת אַדְווֹתָיו שֶׁל עָתִיד

וּמִתְבַּקְּעִים הַגְּזָעִים מֵאֲלֵיהֶם
וּמִתְנַפְּצִים כִּסְלָעִים הַמִּתְפָּרְצִים
כָּעֲנָפִים הָאֲזוּקִים
וְסוֹד שִׂיחַ־עָלִים בְּרָזָיו מִתְרוֹמֵם
בְּקוֹל, בְּכָרוֹז, בִּסְנַפִּירֵי סַפִּירִים
אֲנִי שׁוֹמַעַת, וְאַתָּה מַאֲזִין

כָּךְ תְּסוֹבֵב לְלִגְיוֹן הָעֵצִים
כָּךְ תְּבַקֵּשׁ לִדְמוֹת צַלְמֵךְ שֶׁתַּחְלִים

וְהַיַּעַר נֵעוֹר לְקוֹל בְּכִיָּה וְרוּחוֹת עַזּוֹת
הַמִּסְתַּעֲפוֹת אֶל וּמִתּוֹךְ שָׁרָשִׁים
וְהַצּוֹמֵחַ מֵהֶם גָּדֵל בִּתְנוּעוֹת תֹּקֶף רְצוֹנָהּ
וְיִתְגּוֹדְדוּ עֲשָׂבִים, שִׁירָתָם תִּתְרוֹמֵם
וְתַחְמֹל, וְלָקַחְתָּ יָדָהּ
וְאֵדַע כִּי כָּל זֶה הוּא אַתָּה

זמן מפותל

בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת, מִתּוֹךְ זְמַן מְפֻתָּל
בְּמֶרְחָב מְקֻדָּשׁ שֶׁנּוֹזֵל בּוֹ הַטַּל
מִתּוֹךְ שְׁמֵי הַשָּׁמַיִם, וּמִבֵּינוֹת לַגְּוָנִים
גְּנוּזִים בִּגְנִיזָה עֶלְיוֹנָה
מְאִירִים רְקִיעִים

וּמִתּוֹכָם יוֹסִיפוּ לִנְשֹׁב הָרוּחוֹת
כַּסּוּפָה הַגּוֹעֶשֶׁת, יְהַדְהֲדוּ בָּם קוֹלוֹת
וּבְעֶטְיָן, וְשׁוּב מִזְדַּמֵּן לוֹ הַזְּמַן
צוֹחֲקִים יְלָדִים וְנֵעוֹר הָעוֹלָם

הדרך לגפן

אָז הִרְהִיבוּ עֹז מְרוֹמִים וְהַשַּׁחַק נִשְׁקַף לוֹ
נֵזֶר צִיץ לְרֹאשׁוֹ, וְכִסְּאוֹ מִתַּחְתָּיו
וְגִלָּה לוֹ הַנַּחַל הַדֶּרֶךְ לַגֶּפֶן
לַכֶּרֶם מִמֶּנּוּ גְּלוּמִים אוֹצְרוֹתָיו

תִּנָּשֵׂא בַּת־הֵדִים וְקוֹל עֲלֵי־עַיִן
מֵרֹאשׁ הַצּוּרִים, מִנִּקְרַת הַגְּבָעוֹת
וּבֵינוֹת מַטָּעִים עַל הַחוֹל הַזָּהֹב
יְחוֹלְלוּ הַכְּרָמִים בִּלְבוּשׁ עֲלָמוֹת

וְיָפוּצוּ שְׁבָבִים בְּדַשׁ פֶּלֶא בְּרִיאָה
מוּל שָׁמַיִם הוֹמִים וּשְׁקוּפִים כְּמַרְאָה
הִנֵּה הִיא נוֹצֶרֶת, שִׁבְעָה מוֹעֲדִים
וְאֵינְסְפוֹר מַלְאָכִים יֵחָפֵזוּן לִקְרָאתָהּ

וּלְקוֹל רַעַמְךָ יַעַמְדוּ יְרֵאִים
מִן גַּעֲרָתְךָ יָנוּסוּן אֶל חֶשְׁכַת חֲרַכִּים
וְהִיא, עוֹדֶנָּה מְמַלֶּלֶת מֵעֹמֶק לִבּוֹ שֶׁל אָדוֹן
וּכְמַיִם חוֹרֶצֶת בְּאַבְנֵי הֶחָזוֹן

וְיִשְׁתְּלֵם אָז הַסַּהַר וְתוֹפִיעַ הַלְבָּנָה
וְאוֹר זוֹהֵר בּוֹהֵק וּמְזֻקָּק יַעֲלֶה מִתּוֹךְ אֲבוּקָה
וְיִתְפָּרֵס לַאֲבִיזְרֵי אֵיבָרָיו
וְיַלְבִּישׁ לָעוֹלָם
שֶׁיִּתְלַבֵּשׁ בִּמְצִיאֻיּוֹת
שֶׁבָּהֶן כָּל אוֹתָם חַיִּים וּמֵתִים
דּוֹרוֹת עַל דּוֹרוֹת
שֶׁהָיוּ וְעוֹדָם