מחזור שירים | ירדן לוין

חיבוק

מִקְצֵה הַלֵּב, עַד קְצֵה הָעוֹלָם
מִמַּרְגְּלוֹת הַיָּם,
מִיּוֹמוֹ הָאַחֲרוֹן שֶׁל הַעֲלֵה שֶׁקָּמַל
וְעַד לְלֵדַת הַתִּינוֹק שֶׁזֶּה עַתָּה נוֹלַד
הַבְּרִיאָה זוֹהֶרֶת בִּצְבָעֶיהָ הַצְּהֻבִּים־אֲדֻמִּים,
אוֹסֶפֶת אֶת רִצְפַּת הָאַגָּן שֶׁלָּהּ
נוֹשֶׁמֶת בְּמַעֲלֶה עַמּוּד שִׁדְרָתָהּ
גּוֹנַחַת לָעַיִן הַשְּׁלִישִׁית
מְלַטֶּפֶת בַּדֶּרֶךְ אֶת צָ'קְרַת הַלֵּב
מְחַבֶּקֶת אֶת הַיְקוּם הַפָּצוּעַ שֶׁלָּהּ
מָשְּׁפְּרִיצָה דֶּרֶךְ הַכֶּתֶר
כַּוָּנָה טוֹבָה.

*

הַשִּׁיר שֶׁלִּי זָכָר וְזוֹ טְרָגֶדְיָה.
יֵשׁ בּוֹ אֶת הַחַד מַשְׁמָעִיּוּת הַזּוֹ
הָעֲמִידָה בִּפְנֵי עַצְמוֹ, הַהִתְעַלְּמוּת מֵהָאַחֵר.
הוּא בָּרָא אֶת הָעוֹלָם
וְהָרַס אֶת הָעוֹלָם
וְהוּא מַבִּיט בִּי בְּמַבָּט תָּמִים וְיַלְדוּתִי כְּשֶׁהוּא רוֹצֶה
מַבִּיט אֵלַי בְּמַבָּט חַם כְּשֶׁהוּא רוֹצֶה
לְהִיכָּנֵס לִי לַגּוּף וְלַלֵּב
וַאֲנִי צְרִיכָה שֶׁהוּא יִהְיֶה שֶׁלִּי.
מִתְבַּיֶּשֶׁת בַּזֶּה בַּיּוֹם שֶׁאַחֲרֵי
אוֹ מְאֻשֶּׁרֶת מִזֶּה וְרוֹצֶה שֶׁכֻּלָּם יֶדְעוּ
עָשִׂיתִי אוֹתוֹ
לְגַמְרֵי עַד הַסּוֹף
הַתְּשׁוּקָה הַזּוֹ, קָשָׁה לַעֲצֹר אוֹתָהּ
לֶאֱסֹף אוֹתָהּ בֵּין הַיָּדַיִם וּלְרָכֵּךְ עוֹד קְצָת.
שֶׁלֹּא יִכְאַב לִי בַּסּוֹף
שֶׁלֹּא יֵצֵא סִפּוּר.

תנועה

הֲלִיכָתֵךְ מִמֶּנִּי
קְבוּעָה וְנִמְשֶׁכֶת
אַתְּ נֶעֱצֶרֶת וַאֲנִי כְּבָר מְקַוָּה
שֶׁתִּסְתּוֹבְבִי אֵלַי.

מַרְגִּישָׁה אֶת כְּמִיהָתִי בְּכָל הַגּוּף
כְּמִיהָה שֶׁמַּרְטִיבָה אוֹתִי
מְיַצֶּרֶת בִּי חָזוֹן
וְשַׁבְרִיר שְׁנִיָּה כְּמוֹ בָּרָק מַזְכִּיר לִי
שֶׁרַק עָצַרְתְּ לְרֶגַע.

וַאֲנִי קוֹרֵאת לָךְ, אַל תֵּלְכִי לִי
וְאַתְּ בֶּאֱמֶת מִשְׁתַּהָה
וּפִתְאוֹם אֲנִי מְבִינָה
שֶׁעָצַרְתְּ כְּבָר מִזְּמַן
וְזֶה לֹא גַּבֵּךְ שֶׁמִּתְרַחֵק
אֶלָּא רַגְלַי שֶׁמַּמְשִׁיכוֹת לָנוּעַ
וְזֶה רֹאשִׁי הַמִּסְתּוֹבֵב
לִבְדֹּק שֶׁאַתְּ עוֹד שָׁם.

חלוצות

רָחֵל וַאֲנִי
בְּחֶדֶר בְּקוֹמָה אַחֲרוֹנָה
חוֹלְמוֹת עַל אֲדָמָה וְאֶרֶץ
אֵלֶיהָ אֲנַחְנוּ לֹא שַׁיָּכוֹת עוֹד
כִּי הֵם בְּרִיאִים וַאֲנַחְנוּ…

הַאִם חָלִיתִי?

אֲנַחְנוּ חוֹלְמוֹת חֲלוֹם מֻשְׁלָם
בּוֹ יֵשׁ מָקוֹם
וְאֶפְשָׁר לִהְיוֹת
אֲנַחְנוּ חֹווֹת אֶת
הִתְרַסְּקוּת הַמַּיִם עַל הַצּוּק

הַאִם כָּבִיתִי?

אֲנַחְנוּ תּוֹהוֹת הַאִם הָיִינוּ
נָשִׁים חַמְדָנִיּוֹת מִדַּי
רָצִינוּ
לִחְיוֹת מִדַּי
וְהַגּוֹרָל לִמֵּד אוֹתָנוּ

הַאִם הִגְזַמְנוּ?

הִיא יוֹשֶׁבֶת וְכוֹתֶבֶת שִׁירִים
אֲנִי קוֹרֵאת אוֹתָהּ
הִיא אוֹמֶרֶת שֶׁיֵּשׁ לִי סִיכּוּי
הִיא אוֹמֶרֶת שֶׁיֵּשׁ לִי סִיכּוּי
אֲנִי רוֹצָה לְהַאֲמִין

*

שָׁמַעְתִּי רַעַש בַּחוּץ
אוּלַי זֹאת הַבֶּטֶן שֶׁלִּי
יֵשׁ כָּאֵלֶּה שֶׁלֹּא אוֹכְלִים כִּי אֵין לָהֶם

יֵשׁ כָּאֵלֶּה שֶׁלֹּא אוֹכְלִים כִּי יֶשׁ לָהֶם
רַעַשׁ בָּרֹאשׁ
הֵם נִקְרָאִים

פְּרִיבִילֶגִים
יֵשׁ כָּאֵלֶּה שֶׁמַּרְגִּישִׁים חָזָק מִדַּי
הֵם נִקְרָאִים

פְּרִיבִילֶגִים

הָעוֹר הַשּׂוֹרֵף שֶׁלִּי
הַמֵּצַח טִפּוֹת כְּבֵדוֹת שֶׁל זֵעָה
אֲנִי צוֹרַחַת
הַפְּרִיבִילֶגְיָה הַזֹּאת דּוֹפֶקֶת לִי עִם פַּטִּישׁ

אֲנִי יְכוֹלָה לִקְנוֹת נְעָלִים
וְלֹא יְכוֹלָה לִדְרֹךְ

*

אֲנִי מְלֵאַת תִּקְוָה
בָּאת אֵלָי כָּכָה
גַּם אֲנִי בָּאתִי
דְּפִיקוֹת קַלּוֹת שֶׁל סַנְדָּלִים בַּדֶּרֶךְ אֶל
הַיָּדַיִם הַפְּרוּסוֹת שֶׁלָּךְ – יֵשׁ פֹּה מָקוֹם
לִשְׁתֵּינוּ.
וְהַאִם מִישֶׁהוּ רוֹאֶה אֶת שְׁתֵּינוּ
זְקוּקוֹת לַגְּדִילָה הַזּוֹ –
חֲפֵצוֹת בָּהּ כָּל־כָּךְ?
טֶרֶם מֻמְּשָׁה תְּפִלָּתֵנוּ אַךְ לְפָחוֹת
יָבְשׁוּ כְּבָר הַדְּמָעוֹת
כָּבוּ וְהֻדְלְקוּ שׁוּב אוֹרוֹת הַחֶדֶר.

לְפָנַי נִצֶּבֶת,
מַחֲזִיקָה אוֹחֶזֶת בְּיָדִי לִקְרַאת
נִסָּיוֹן חָדָשׁ.
סָלַחְתְּ לִי, אֲנִי מַרְגִּישָׁה.
עָיַפְנוּ שְׁתֵּינוּ מִלִּכְעֹס
פִּשְׁטִי כָּעֵת אֶת הַבְּגָדִים
צְפִי בִּי, אֵיךְ אֲנִי
קְרוֹבָה
רוֹצָה בָּךְ לַמְרוֹת
שׁוֹמַעַת מַסְכִּימָה מְבַקֶּשֶׁת לָלֶכֶת אִתָּךְ דֶּרֶךְ עוֹד שָׁנָה.
תְּבַקְּשִׁי לָךְ עוֹד מִזֶּה.

ז'ורז' סרה "הקשת"
דילוג לתוכן