חמישה שירים | בת־חן שניידר

מי ימצא

בִּמְקוֹם אֵשֶׁת חַיִל
מִי יִמְצָא אוֹתִי
שֶׁנִּשְׁאַרְתִּי דְּחוּסָה
עִם הַקִּישְׁקֶע בְּתוֹךְ הַחַמִּין
וְאִמָּא עוד צוֹעֶקֶת
שֶׁתֶּכֶף שַׁבָּת
ועוֹד לֹא הִתְקַלַּחְתִּי

הַנֵּרוֹת מִפַּעַם
הֵם בָּאנְג שֶׁל נוֹסְטַלְגִּיָּה.


טבילה

גַּם מוֹרֶטֶת הַשְּׂעָרוֹת שֶׁהֶחֱלִיפָה אֶת הַבַּלָּנִית
מְחַיֶּכֶת וּמִתְרַגֶּשֶׁת אִתִּי
ומְאַחֶלֶת לִי בָּנִים זְכָרִים

וּבִמְקוֹם חֲלוּק הַמַּגֶּבֶת הָרַךְ
עִם הַכּוֹבַע
המַּחְזִיק אֶת שַׂעֲרוֹת הָאִמָּהוֹת כֻּלָּן
שָׂרָה רִבְקָה רָחֵל וְלֵאָה –
אֲנִי עוֹשָׂה פֵּדִיקוּר
והַבְּרָכוֹת כְּבָר לֹא מִתְפַּזְּרוֹת בְּתוֹךְ הַמַּיִם
כְּמוֹ קוֹנְפֵטִי

לֹא מְקֻדֶּשֶׁת
רַק אִשָּׁה
בְּשִׂמְלָה שְׁחֹרָה
קְצָרָה מִדַּי.


7 דקות בגיהינום

בִּתִּי מְדַפְדֶּפֶת בְּסֵפֶר שִׁירַי
אֱלוֹהִים אֵיזוֹ בּוּשָׁה
בְּעַמּוּד 12 מַבָּטָהּ נוֹפֵל לְרֶגַע עַל
(אֵיךְ אוּכַל לִשְׁמֹר עָלֶיהָ מִפָּנַי)
אַחַר כָּךְ מְדַלֶּגֶת בֵּין
דִּכָּאוֹן, בְּדִידוּת, חֲרָדה

לַעֲזָאזֵל
בִּתִּי וַאֲנִי
אֱמֶת וְחוֹבָה


ביום גשום כזה

לֶאֱסֹף הֲפוּגוֹת
לִצְלֹל מִתַּחַת לָאָבָק
בֵּין זִרְקוֹנֵי זֹהַר

אִמִּי אָמְרָה: עַיִן הִיא חַלּוֹן
אֱמֹר אַתָּה:
הֵיכָן הַדֶּלֶת


היום הזה צעד עליי

בִּסְלוֹאוֹ מוֹשֶׁן
כָּל תְּנוּעָה לִטּוּף
הַגּוּף נִמְרָח קְרֵם גּוּף
רִקֵּד וְנֶעֱטַף
הַיַּיִן הוּרַח טֻלְטַל וְנִלְגַּם

הַסֵּפֶר הִמְתִּין לְתוֹרוֹ

The Storm, Pierre Auguste
דילוג לתוכן