השקט הזה | רות ארטמן

הָרֹגַע הַזֶּה בָּא מִכֶּם –
עֲצֵי הַגַּן הַשְּׁקֵטִים
בִּשְׁעַת בֹּקֶר קְרִירָה
שֶׁהִקְדִּימָה
אֶת חֹם הַשֶּׁמֶשׁ הַכָּבֵד,
אֶת הֶעָלִים
הַמִּתְכַּוְּצִים בַּחֹם,
רָפִים וּתְלוּיִים
כְּמוֹ מֵתוּ,
מְחַכִּים לִשְׁעַת עַרְבַּיִם
וּלְדִמְדּוּמִים רַכִּים,
נוֹשְׂאֵי לַחוּת מְבֹרֶכֶת.

וְתָמִיד כֹּה שְׁקֵטִים
חַסְרֵי תְּלוּנוֹת,
יוֹדְעִים כִּי
הַיָּרֹק הַיָּפֶה
יַהֲפֹךְ לְחוּם פָּרִיךְ
בְּבוֹא יוֹמָם.

Red Chestnuts in the Public Park at Arles by Vincent Van Gogh
דילוג לתוכן