חוקֵי הטבע | רות ארטמן

צִלְלֵי בְּדִידוּת גְּדוֹלָה
מְעִיבִים
עַל שֶׁמֶשׁ צָהֳרַיִם.

לַשָּׁוְא הִיא מְנַסָּה,
בְּחֹם קַרְנַיִם
לְהָמֵס
שִׁרְיוֹן קָפוּא, קַרְחוֹן עַתִּיק
וְלֵב זוֹעֵק
בְּדִידוּת, בְּדִידוּת.

מִבַּעַד לְקִירוֹת הַבְּדֹלַח
וּפְתִיתֵי הַכְּפוֹר,
בִּשְׁעַת עַרְבַּיִם מְסֻכֶּנֶת
חֹשֶׁךְ מְכַסֶּה אוֹר.

קֶרֶן שֶׁמֶשׁ יְחִידָה
נוֹתְרָה בָּדָד
אֶל מוּל אֹפֶק צַר.
נִכְרֶכֶת, מִתְפַּנֶּקֶת
בְּשׁוּלֵי הַלֵּב הַקַּר.

גַּם יַד הַמְּשׁוֹרֵר קְצָרָה
לִפְנֵי חֻקֵּי הַטֶּבַע –
אַךְ לֵב וְקֶרֶן אוֹר
נִדְמֶה
חוֹתְרִים יַחְדָּו
לְעֵבֶר כּוֹכָבִים.

Clouds After Storm By Charles Harold Davis
דילוג לתוכן