שני שירי כפרה | נועם שדות

אקרוסטיכון ליום כיפורים

יוֹם מְיֻחָד, יוֹם קָדוֹשׁ
וְכֻלָּנוּ בּוֹ נֵלֵךְ לְבֵית הַכְּנֶסֶת עֲטוּפִים בְּטַלִּיתוֹת
מִפַּחַד הַבּוֹרֵא פֶּן יָטִיל עָלֵינוּ אֶת חִתָּתוֹ.

כִּי אֲנַחְנוּ עַמּוֹ וְצֹאן מַרְעִיתוֹ
יְלָדִים שֶׁל אַבָּא
פֹּה גָּדַלְנוּ וּפֹה נִחְיֶה
וַאֲנַחְנוּ מְבַקְּשִׁים רַחֲמִים
רֹאשׁ הַשָּׁנָה עָבַר וְהִגִּיעַ כִּפּוּרִים.

ערב כיפור

הַמַּלְאָכִים עוֹמְדִים מִתַּחַת לְכִסֵּא הַכָּבוֹד
לְלַמֵּד זְכוּת עַל כָּל אֶחָד וְאֶחָד מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל.
מִי שֶׁחָטָא – מִתְחַנְּנִים בִּפְנֵי הַבּוֹרֵא לְבַקָּשַׁת סְלִיחָה.
מִי שֶׁיָּשָׁר – מְהַלְּלִים אוֹתוֹ לְאֹשֶׁר וְתִקְוָה.
עָנָן שֶׁל קְדֻשָּׁה מִשְׂתָּרֵר בְּרַחֲבֵי הָעוֹלָם.
יוֹם קָדוֹשׁ הִגִּיעַ.
יוֹם חֲתִימַת הַגּוֹרָל.

Marc Chagall, ‘Praying Jew’
דילוג לתוכן