להבה
עֵינָיו לוֹהֲבוֹת מִטּוֹב,
עַל שְׂפָתָיו חִיּוּךְ כּוֹבֵשׁ,
– דְּבַשׁ צָמִיג מִשְּׂעָרוֹ נוֹטֵף,
פִּיו מַגִּיר הָגוּת וְחֵן,
בְּצִנְעָה חֲמִימָה מְפָרֵשׁ אֶת עוֹלָמֵנוּ,
מַבִּיט סְבִיבוֹ בִּשְׁקִיקָה יַלְדִּית,
מַסְקָנוֹת חִנָּנִיּוֹת מִתְּאֵנִים יִקְטֹף
יִטְעַם מִן הַפֵּרוֹת הָעֲסִיסִיִּים
וְכֹה יִמְתְּקוּ לְחִכּוֹ.
ושוב אני
צַעֲרִי הִשְׁקָה אֶת פִּרְחֵי הַסְּתָו
הֵם הֶעֱנִיקוּ לִי מְלוֹא הַיַּהַב,
גַּנִּי הָלַךְ וּפָרַח עוֹד וָעוֹד,
מַכְאוֹבַי נָמוֹגוּ כַּעֲרָפֶל זָהֹב
כְּבָר לֹא הִתְחַגְּרוּ עָלַי כְּאֵפוֹד,
זִכְרוֹנוֹת מְתוּקִים שָׁבוּ לְעָטְפֵנִי
הִבַּטְתִּי בָּרְאִי וְשׁוּב נִהְיֵיתִי אֲנִי.
החתול
כְּחָתוּל פָּסַע לְחַיֶּיהָ
חִכֵּךְ שְׂפָמוֹ בְּבִטְנָהּ
לִקֵּק בַּהֲנָאָה מֵחֲלָבָהּ
טָעַם מִמִּשְׁמַנֶּיהָ
אֲזַי נָשָׂא זְנָבוֹ בְּגַאֲוָה,
בָּעַט בְּאַחַת בְּכַדָּהּ,
יִלֵּל יְלָלָה סוֹמֶרֶת
וּפָנָה אֶל אַחֶרֶת.
