שלושה שירים | מיקי הראל

מנוחת צהריים

בִּשְׁנָתִי נָסוּךְ הָיָה עַל פָּנַי
חִיּוּךְ עֹנֶג
נָצַרְתִּי תְּחוּשַׁת הַחֶדְוָה בְּלִי
סִבָּה מֻגְדֶּרֶת
דָּבָר מַהוּתִי צָף לְהַכָּרָתִי
אֵין צֹרֶךְ בְּסִבָּה
וְגַם אִם הָיָה בִּי חֲשָׁשׁ
שֶׁהִנֵּה הִתְהַפֵּךְ הָעוֹלָם
הִנֵּה הוּא קָרַס.
שְׁנַת צָהֳרֵי הַיּוֹם
פָּתְרָה בִּי וְיָדַעְתִּי
שֶׁאֵין דָּבָר
שֶׁהוּא מֻגְזָם יוֹתֵר
מִן הַפַּחַד
אָפֵל יוֹתֵר
וּמְאֹד לֹא מֻצְדָּק
אֵינִי רְעֵבָה
אֵינִי עֲיֵפָה
רַגְלִי נִרְגְּעָה
וְרֹאשִׁי הוּקַל
כָּךְ סְתָם
עָלָה בִּי יוֹם חָדָשׁ
אַחַר צַעֲרֵי יוֹם
בִּמְנוּחַת צָהֳרַיִם

על ספסל

בַּגִּנָּה הַצִּבּוּרִית
מֵעֵבֶר לַפִּנָּה
עַל סַפְסָל שֶׁל נָכִים
לוֹגֶמֶת אֲוִיר שֶׁל עוֹלָם
אוֹמֶרֶת לִי
רַב לָךְ בַּזֶּה
כִּי כֻּלֵּךְ חֲבוּלִים
גִּילֵךְ וּמַרְאַיִךְ אֵינָם שָׁוִים
גַּם תְּחוּשׁוֹת כְּאֵב הַבָּאוֹת
לְבִטּוּי מִפְלַצְתִּי בַּלֵּילוֹת

תחרות צל על בֵּית אחותי

עֵץ
מֵטִיל צִלּוֹ
לִפְרָטֵי פְּרָטָיו
לְסוּגֵי עָלָיו
לְהָרִיחַ פְּרָחָיו
מַאֲזִינָה
לְמוּזִיקָה מְכַשֶּׁפֶת
אֵינִי זְקוּקָה לְעוֹד
כִּי אֵין עוֹד
חוֹמֶדֶת
לָצוּד כָּל
שֶׁנּוֹגְעִים בִּי נֹעַם
נוֹתְנִים בִּי חֶמְדָּה