שני שירים מתוך ״ציפור מתעופפת בחדר מואר״ — ספר ביכוריהַ של יעל לוקסמבורג כהנא בהוצאת קתרזיס 2022

ליתוספירה

אֵין טַעַם לְנַסּוֹת וְלַעֲצֹר לוּחוֹת טֶקְטוֹנִיִּים,
לְאַט וּבְעִקְבִיּוּת הֵם נָעִים.
אַל תָּזוּזִי,
רְעִידוֹת אֲדָמָה תַּחַת רַגְלַיִךְ
יַגְעִישׁוּ הָרִים בְּלַבָּה חַמָּה,
הַכּוֹחוֹת הַמּוֹשְׁכִים לוּחוֹת זֶה אֶל זֶה
הֵם הַכּוֹחוֹת הַמַּרְחִיקִים אוֹתָם זֶה מִזֶּה.
תִּרְאִי,
אַתְּ עַצְמֵךְ נָעָה עַל גַּבּוֹ שֶׁל אֶחָד מֵהֶם
כְּמוֹ עַל גַּבָּהּ שֶׁל הַהִיסְטוֹרְיָה
הַפְּרָטִית שֶׁלָּךְ.

קפל במצע העולם

הַחֹרֶף הַשָּׁנָה מְמָאֵן לְהִסְתַּיֵּם.
אֲנִי עוֹמֶדֶת בְּסוֹפוֹ כְּמוֹ עַל שְׂפַת צוּק בַּלַּיְלָה.
מָה אֲנִי יוֹדַעַת? תְּהוֹם לְפָנַי.
מָה אֵינִי יוֹדַעַת? כַּמָּה עֲמֻקָּה הִיא תִּהְיֶה.
אֲנִי מוֹצֵאת אִי שֶׁל וַדָּאוּת:
לְכָל דָּבָר, וְלוּ הַזָּעִיר בְּיוֹתֵר,
יֵשׁ קַרְקָעִית, יֵשׁ סוֹף.
מִלְּבַד לָאַהֲבָה.
(אֲנִי יוֹדַעַת,
מִישֶׁהוּ אָמַר אֶת זֶה כְּבָר,
אֲבָל זוֹ לֹא הָיִיתִי אֲנִי
וְזוֹ לֹא הָיְתָה תְּהוֹם –
זֶה הָיָה רַק קֶפֶל בְּמַצַּע הָעוֹלָם)

לאתר ההוצאה:

https://is.gd/1rVSvG

דילוג לתוכן