על המצב
מָה עוֹשִׂים
כְּשֶׁהָרְחוֹבוֹת צוֹעֲקִים לִי בְּרַח מִכָּאן?
מָה עוֹשִׂים
כְּשֶׁהַמָּסַכִּים מְדַבְּרִים אֵלַי שִׂנְאָה?
מָה עוֹשִׂים
כְּשֶׁהַחוּץ וְהַפְּנִים מִתְבּוֹלְלִים –
בּוֹלְעָנִים נִפְעָרִים בְּאֶרֶץ נַפְשִׁי?
תָּפְסוּ אוֹתִי וְהוֹבִילוּנִי כָּפוּת
בִּשְׂדֵרוֹת הָעִיר הַמַּבִּיטָה בִּי בְּזָרוּת,
הֲרֵי אֲנִי סַכָּנָה לַצִּבּוּר.
בִּכְתֹנֶת הַמְּשֻׁגָּעִים שֶׁלִּי אֲרוּגִים פְּסוּקֵי קֹדֶשׁ שֶׁל אִמִּי
חַוָּה
בְּרֵאשִׁית תִּהְיֶה בֶּן אָדָם.
וְלִי יֵשׁ גּוּר אָדָם
לְמַעֲנוֹ אַעֲלֶה אֶת שְׁפִיּוּתִי קָרְבָּן
אֲדַבֵּר עִם הָרְחוֹבוֹת
אֶצְעַק אֶל הַמָּסַכִּים
אֲשַׁכְנֵעַ אוֹתָם שֶׁאֲנִי לֹא מְסֻכָּן
גַּם אֲנִי בֶּן אָדָם
אַל תַּחְזִירוּנִי לְבֵית הָאֲסוּרִים
אַל תִּשְׁלְחוּ יַדְכֶם.
הבוקר
הַכַּוָּנוֹת שֶׁלִּי מֻנָּחוֹת עַל פָּנֶיךָ
כְּמוֹ חִצֵּי מְצִיאוּת דַּקִּים הַמַּמְתִּינִים לִתְקֹף
אֲנִי פּוֹגֵשׁ אֶת אִי הָרָצוֹן בְּתוֹךְ הָרָצוֹן
שֶׁכְּבָר תָּקוּם אֶל צִלִּי.
מָה אוּכַל לְהַצִּיעַ לְךָ הַיּוֹם
מִלְּבַד פִּגּוּמִים קְטַנִּים שֶׁל הַחֲזָקָה
לִמְצֹא אֶת הַגֶּרֶב שֶׁנָּפַל מֵאֲחוֹרֵי הַמִּטָּה
לְדַלֵּג עַל שִׁיר שֶׁאֵינְךָ אוֹהֵב
לְהַבְטִיחַ שֶׁאֶחְזֹר לֶאֱסֹף מִבֵּית הַסֵּפֶר.
