מחזור שירים | יובל ששון

 

1.

מָתַי מַגִּיעַ הַסּוֹף?
הָאֱמֶת הִיא שֶׁהוּא הִגִּיעַ אֶתְמוֹל
לֹא כָּל כָּךְ שַׂמְתִּי לֵב אֵלָיו
הָיִיתִי עָסוּק

הוּא נִכְנַס בַּדֶּלֶת
וּבְנִימוּס אָמַר שֶׁהוּא רוֹאֶה שֶׁאֲנִי עָסוּק
אָז אִם אֶפְשָׁר לְחַכּוֹת
בַּחֶדֶר הַשֵּׁנִי

אֵין בְּעָיָה אָמַרְתִּי
בְּלִי לְהָבִין שֶׁזֶּהוּ, שֶׁהַסּוֹף כְּבָר כָּאן
וְאוּלַי כְּדַאי לְנַקּוֹת אֶת הַשֻּׁלְחָן
לִפְנֵי שֶׁנֵּלֵךְ

הַיּוֹם בַּבֹּקֶר
נִזְכַּרְתִּי שֶׁהַסּוֹף מְחַכֶּה לִי בַּחֶדֶר הַשֵּׁנִי
נִכְנַסְתִּי, הוּא נִמְנֵם
יֵשׁ שָׁם סַפָּה

הֵעַרְתִּי אוֹתוֹ
וְאָמַרְתִּי לוֹ שֶׁאֲנִי מוּכָן וְאֶפְשָׁר לְהַתְחִיל
הוּא מִצְמֵץ אֵלַי, קַלּוֹת, וּבְנִיעַ יָד
אָמַר עֲזֹב, אֲנִי אָבוֹא מָחָר

אַחֲרֵי שֶׁהָלַךְ
חָשַׁבְתִּי עַל זֶה שֶׁמָּחָר זֶה לֹא כָּל כָּךְ נוֹחַ
יֵשׁ לִי תּוֹר לְרוֹפֵא שִׁנַּיִם
אֵין לִי אֵיךְ לְהוֹדִיעַ לוֹ…

2.

כְּשֶׁהָיִיתִי צָעִיר וְלֹא הָיְתָה לִי חֲבֵרָה
יָדַעְתִּי שֶׁזֶּה הָיָה בִּגְלַל שֶׁאֲנִי בַּיְשָׁן
כְּשֶׁהָיִיתִי גָּדוֹל וְלֹא הָיְתָה לִי חֲבֵרָה
יָדַעְתִּי שֶׁזֶּה בִּגְלַל שֶׁאֲנִי שָׁמֵן
כְּשֶׁהָיִיתִי יוֹתֵר גָּדוֹל וְלֹא הָיְתָה לִי חֲבֵרָה
יָדַעְתִּי שֶׁזֶּה בִּגְלַל שֶׁאֲנִי אִידְיוֹט
הַיּוֹם כְּשֶׁיֵּשׁ לִי חֲבֵרָה
אֲנִי לֹא תָּמִיד יוֹדֵעַ לָמָּה.

3.

קוֹמָה חָמֵשׁ
מִשְּׂמֹאל
כְּלוֹמַר הָרִבּוּעַ הֲכִי שְׂמָאלִי
הֲכִי גָּבוֹהַּ וַהֲכִי שְׂמָאלִי
שָׁם תִּהְיֶה כְּתָבְתִּי
אַחֲרֵי שֶׁאָמוּת
בְּבֵית עָלְמִין
יַרְקוֹן.

4.

בְּגִיל אַרְבַּע, בַּגַּן
אָהַבְתִּי יַלְדָּה אַחַת
הִיא הָיְתָה גָּרָה בַּשְּׁכוּנָה
כָּל כָּךְ אָהַבְתִּי אוֹתָהּ
עַד שֶׁאֲחוֹתִי הַקְּטַנָּה
(אָז עוֹד הָיְתָה לִי רַק אָחוֹת אַחַת)
קָרְאָה לַדֻּבִּי שֶׁלָּהּ עַל שְׁמָהּ
אַחַר כָּךְ עָבַרְנוּ דִּירָה

בְּגִיל עֶשְׂרִים, בַּצָּבָא
חִפַּשְׂתִּי יַלְדָּה אַחַת
אָהַבְתִּי אוֹתָהּ כְּשֶׁהָיִיתִי בֶּן אַרְבַּע
כְּשֶׁהִצְלַחְתִּי לִמְצֹא
הִיא לֹא זָכְרָה אוֹתִי
מַזָּל שֶׁהָיְתָה לָהּ תְּמוּנָה שֶׁל כָּל הַיְּלָדִים בַּגַּן
וּבָאֱמֶת הוֹפַעְתִּי בִּתְמוּנָה
עַכְשָׁו הָיְתָה לִי הוֹכָחָה

הַיּוֹם הִיא חֲבֵרָה שֶׁלִּי בַּפֵיְיסְבּוּק.

5.

עַד שֶׁנִּשְּׂאָה בְּסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר
לַגֶּבֶר שֶׁאָהַב אוֹתָהּ כְּבָר הָיָה
מְאֻחָר מִדַּי לְהָקִים מִשְׁפָּחָה
כְּשֶׁהַגֶּבֶר שֶׁלָּהּ נִפְטַר מִמַּחֲלָה
נִשְׁאֲרָה לְבַדָּהּ בַּדִּירָה שֶׁקָּנוּ
מָצְאָה בַּיִת בִּתְחוּם עֲבוֹדָתָהּ
כִימָאִית בְּחֶבְרָה גְּדוֹלָה וְחַיָּה
רַע, הַיַּלְדָּה שֶׁהָיִיתִי מֵבִיא לָהּ
מַסְטִיק בָּזוּקָה בְּכָל בֹּקֶר בְּלִי
שֶׁהִיא אָהֲבָה אוֹתִי בִּכְלָל.

6.

הִיא שָׁרָה
תָּמִיד יָדַעְנוּ שֶׁהִיא שָׁרָה
תָּמִיד בִּטְקָסִים וְאֵרוּעִים
וַאֲפִלּוּ בִּמְסִבַּת הַסִּיּוּם שֶׁל הַמַּחְזוֹר שֶׁלִּי בַּתִּיכוֹן
הִיא שָׁרָה
אַחַר כָּךְ
בִּמְקוֹם לָשִׁיר
הִיא דִּבְּרָה
בָּרַדְיוֹ
וְכֻלָּם הִקְשִׁיבוּ
גַּם אֲנַחְנוּ בְּנֵי הַמַּחְזוֹר
גַּם אֲנִי, בָּאוֹטוֹ, בַּדְּרָכִים
מִתְמַלְּאִים גַּאֲוָה
הִיא מִשֶּׁלָּנוּ
וְאָז הִיא תָּלְתָה אֶת עַצְמָהּ.

Ernie Barnes
דילוג לתוכן