לוּ הָיְתָה לִי אִשָּׁה
אָז הָיִיתִי מִתְחַמֵּם בְּחֵיקָהּ הַחַם
בַּלֵּילוֹת הַקָּרִים.
מְחַבֵּק אוֹתָהּ חָזָק חָזָק אֵלַי
וְלֹא נוֹתֵן אוֹתָהּ לַאֲחֵרִים.
אוֹהֵב אוֹתָהּ. רַק אוֹתָהּ.
מְעַנֵּג אוֹתָהּ.
יוֹצֵר לָהּ תְּחוּשַׁת שַׁלְוָה וְאַהֲבָה.
לָהּ. רַק לָהּ בִּלְבַד.
וְאוֹמֵר לָהּ : זָכִית, אַתְּ אִשָּׁה שֶׁלִּי,
בָּחַרְתְּ אוֹתִי מְאַחֲרִים.
לַמְרוֹת שֶׁאֲחֵרוֹת לֹא רָצוּ בִּי.
יָדַעְתְּ אֶת מְבֻקָּשֵׁךְ לְהַשִּׂיג.
אִם רַק הָיְתָה לִי אִשָּׁה.
