שלושה שירים | גל פלדמן

המבזק

בְּרוּכִים הַבָּאִים לְמִבְזָק הַחֲדָשׁוֹת.
וְעַתָּה בְּמִבְזָק הַחֲדָשׁוֹת:
בְּרוּכִים הַבָּאִים.

הִתְבָּרְכוּ בְּמִבְזָק הַחֲדָשׁוֹת הַבָּאוֹת.
וְעַתָּה בְּמִבְזָק הַחֲדָשׁוֹת:
הַמִּבְזָק.

בּוֹאוּ לְהִתְחַדֵּשׁ בַּמִּבְזָק הַבָּרוּךְ.
וְעַתָּה בְּמִבְזָק הַחֲדָשׁוֹת:
עַתָּה.

חַדְּשׁוּ וּבוֹאוּ וּבָרְכוּ אֶת הַמִּבְזָק.
וְעַתָּה בְּמִבְזָק הַחֲדָשׁוֹת:
אַתֶּם.

בִּרְכַּת הַמִּבְזָק הֶחָדָשׁ תָּבוֹא.
וְעַתָּה בְּמִבְזָק הַחֲדָשׁוֹת:
הָעוֹלָם כֻּלּוֹ.


המסתורין הזה

אֲנִי מְאֹהָב בַּמִּסְתּוֹרִין הַזֶּה
כְּנַעַר צָעִיר בְּאִשָּׁה מְבֻגֶּרֶת
וְהַזַּעֲזוּעַ בַּבֶּרֶךְ
כַּכֹּתֶל הַמַּעֲרָבִי.

אֲנִי מִשְׁתַּגֵּעַ־מִתְעוֹרֵר־נֶאֱחָז בַּמִּסְתּוֹרִין הַזֶּה
וּבְטִפְּשׁוּתִי הַפְּזִיזָה
כְּאָדָם בַּקָּהָל
הַשּׂוֹנֵא חֲרִיזָה.

אֲנִי נִקְרָע־מִצְּחוֹק־רוֹעֵד־מִפַּחַד מֵהַמִּסְתּוֹרִין הַזֶּה
כְּסוּפִי זוֹעֵם בְּמַנְטְרָה מְשֻׁתֶּפֶת
מַחְזִיק בְּיָדוֹ כֶּתֶר
זָהָב.

הַמִּסְתּוֹרִין הַזֶּה לֹא נוֹתֵן לִי מְנוּחָה.
קוֹרֵץ לִי מִבַּעַד לָעַיִן הַשְּׁנִיָּה:
״הֵי, אָחִי,
מָה הַשָּׁעָה?״

אֲנִי עוֹנֶה לוֹ: "עַכְשָׁו״
הוּא מִתְרוֹצֵץ כְּמוֹ שָׁעוֹן.
קַד עִם כּוֹבָעוֹ:
״יֵשׁ פֹּה עֵסֶק עִם אָדוֹן!״

הַלְּלוּ!
הַלְלוּיָהּ!
הַמִּסְתּוֹרִין הַגָּדוֹל!
שְׁמֹר שְׁפִיּוּתִי בֵּין עֵדֶן וּשְׁאוֹל!
וּשְׁמֹר נָא אֶת בְּנִי
כְּעָלֶה אֶל הַחוֹל.

אֲנִי מְאֹהָב בַּמִּסְתּוֹרִין הַזֶּה
כְּנָהָר הַחוֹשֵׁק לִמְקוֹם לֵדָתוֹ
וְכִצְלִיל צָהֲלָה
וְכִצְלִיל צָהֲלָה.


אל הרמש

כְּמוֹ אִשָּׁה מֻכָּה הַמַּסְבִּירָה שֶׁהוּא אוֹהֵב.
כְּמוֹ נָאצִי אִישׁ מִשְׁפָּחָה בִּשְׁלוֹשִׁים וּשְׁמוֹנֶה.

נַעֲשֶׂה מִזֶּה שִׁירָה.
נַחְפֹּר בָּאֲדָמָה.
נִצְעָק וְנִתְפַּלֵּל אֶל הָרֶמֶשׂ.

לעולם האש מסיקה

דילוג לתוכן