ימים לא שקטים | איריס שפירא ילון

מִבַּעַד רַעֲשֵׁי דָּם וְאָדָם
מְחַפֶּשֶׂת עֳגָנִים בַּחֲשָׁשׁוֹת.
מִלִּים מְעֻפָּשׁוֹת, חֲדָשׁוֹת יְשָׁנוֹת.
עַוְלוֹת שְׁכוֹל יִסּוּרִים,
קְבָרִים מְכֻסֵּי חוֹל־הֶסְבֵּרִים.

בְּבִטְנִי הַמִּתְהַפֶּכֶת,
אִמָּא אַחַת מְקַוָּה לְקֵץ מִלְחָמוֹת,
לְקִיּוּם נְבוּאוֹת,
חוֹבֶקֶת מִילְיוֹן נָשִׁים
בְּכָל הַשָּׂפוֹת.

כֻּלָּן מְשַׁוְּעוֹת
לִנְשִׁימוֹת שֶׁקֶט קָטָן.
כָּל כָּךְ הַרְבֵּה זְמַן מְמַלְמְלוֹת
לְעַצְמָן בְּלִבָּן בִּשְׂפַת אִמָּהוֹת,

"קְצָת אֱלֹהִים לֹא יַזִּיק"

Picasso – Mother and child
דילוג לתוכן