כי אפשר | רות ארטמן

כִּי אֶפְשָׁר לִהְיוֹת
כְּמוֹ פַּעַם,
כְּשֶׁיָּכֹלְנוּ –
לִשְׁלֹחַ מַבָּטִים
שֶׁל רֹךְ וַהֲבָנָה
וְחִיּוּכִים
שֶׁל זֶה בְּסֵדֶר
וְגַם זֶה לֹא נוֹרָא.

כְּמוֹ פַּעַם שֶׁל – אֲנַחְנוּ,
לֹא אֲנִי וְאַתָּה.
כְּמוֹ פַּעַם שֶׁל כֻּלָּנוּ
וְלֹא חֶבְרָה קְרוּעָה.

רָץ הַזְּמַן בְּשֶׁצֶף,
קְרוֹבָה הַמַּפָּלָה,
חוֹבָה לִהְיוֹת בְּיַחַד
לִפְנֵי תְּהוֹם רַבָּה.

כִּי אֶפְשָׁר לִהְיוֹת בְּיַחַד
כִּי אֶפְשָׁר לִהְיוֹת
כִּי אֶפְשָׁר
כִּי…………

Edvard Munch, The Kiss
דילוג לתוכן