הפלאפון מצלצל
הַפֶּלֶאפוֹן מְצַלְצֵל
בַּחֶדֶר הַשֵּׁנִי
וַאֲנִי חַיָּב לָקוּם.
שָׁכַחְתִּי לְסַפֵּר לָךְ
שֶׁהַיּוֹם רָאִיתִי
תּוֹפָעָה מְשֻׁנָּה:
נְמָלִים שְׁחֹרוֹת
גְּדוֹלוֹת כְּרָאשֵׁי-סִכּוֹת
עוֹלוֹת מִן הַמִּדְרָכָה.
בִּכְלָל, יָמִים מְשֻׁנִּים
עוֹבְרִים עָלֵינוּ:
מַשֶּׁהוּ בֵּין קַיִץ לְבֵין חֹרֶף.
הָאָבָק הַפּוֹרֵחַ
נִמְהָל בְּגֶשֶׁם,
זוֹהִי תְּקוּפָה טְרוּפָה.
בחלומי רצתָ מולי
בַּחֲלוֹמִי רַצְתָּ מוּלִי
יָחֵף וְעָטוּף-בְּלוּאִים,
עוֹשֶׂה פַּרְצוּפִים
בִּיצִיאָתְךָ מִן הַיַּעַר.
כַּנִּרְאֶה שֶׁאַשְׁמְדַאי שָׁכַח
מִסְפַּר חַיָּלֵי-בְּדִיל
בְּתוֹךְ הַסְּבַךְ הֶעָבוֹת.
שַׁלְוַת הָרְחוֹב
הִכְּתָה אָז בְּפָנַי
כְּמוֹ רוּחַ צְפוֹנִית,
הָאוֹר לֵילִי לֹא רָאַנִי כְּלָל
וְאוּלַי לֹא שָׂם לֵב
לְעַנְנַת הַבְּדֹלַח
שֶׁעָלְתָה מִפָּנַי.
שָׁלוֹם, אָמַרְתִּי לְךָ
אָז בַּחֲצִי-פֶּה וּבִקַּשְׁתִּי
כַּמָּה מִלִּים יָפוֹת כְּדֵי לְגַשֵּׁר
עַל הַתְּהוֹם הָעֲמֻקָּה
שֶׁנִּכְרְתָה בֵּינֵינוּ,
אַחַר-כָּךְ
שָׁתַקְתִּי.
לא כל כך מודע
לֹא כָּל כָּךְ מוּדָע עַכְשָׁו
לְמָה שֶׁאֲנִי כּוֹתֵב
שֶׁאֲנִי כְּמוֹ אַמְגוּשׁ*
עָטוּי-שְׁחֹרִים בַּצָּהֳרַיִם
מִתְעַכֵּב עַל כָּל מִלָּה,
שׁוֹלֵף מַרְאוֹת גְּנוּזִים מֵרֹאשִׁי
כְּמוֹ שְׁפַנִּים רְטֻבִּים
אַחַר הַגֶּשֶׁם
וְשׁוֹטְחָם לְיִבּוּשׁ
עַל הַשֻּׁלְחָן.
*אַמְגוּשׁ – קוסם, רב-מג
