הַדֶּגֶל שָׁתַק
כְּמוֹ דָּג
כְּשֶׁהַוִּכּוּחַ הִתְלַהֵט וְדֻבַּר
לְחַלֵּק אוֹתוֹ
לִשְׁנַיִם.
הֵם דִּבְּרוּ בְּקוֹל חָזָק
וְסִמְּנוּ עִם הַיָּדַיִם
"אֲנַחְנוּ נִקַּח
פַּס אֶחָד
וּמְשֻׁלָּשׁ אֶחָד,
אַתֶּם אֶת
הַפַּס הַשֵּׁנִי
וְהַמְּשֻׁלָּשׁ הַשֵּׁנִי."
וּמָה עִם הָרֶקַע הַלָּבָן?
חָשַׁב הַדֶּגֶל בְּלִבּוֹ.
כְּשֶׁהִמְשִׁיכוּ
לְהַחֲלִיף מִלִּים
פּוֹגְעוֹת
מִלִּים קָשׁוֹת
כָּאֵלֶּה הָעֲשׂוּיוֹת לַהֲרֹס הַכֹּל
נֶחְרַד הַדֶּגֶל
וְהִרְכִּין
רֹאשׁוֹ
אִישׁ עַל מַחֲנֵהוּ
וְאִישׁ עַל דִּגְלוֹ
עָלֶיךָ לְהִתְרוֹמֵם!
צִוּוּ בְּתֹקֶף
שְׁנֵי הַמְּשֻׁלָּשִׁים לַדֶּגֶל
הֲמוּמִים
הִתְלַחְשְׁשׁוּ בֵּינֵיהֶם
אֵין הֵם שׁוֹמְעִים אִישׁ שְׂפַת רֵעֵהוּ,
כֵּיצַד נַעֲמֹד
בְּנִסָּיוֹן שֶׁכָּזֶה
שָׁאֲלוּ אֶת הַפַּסִּים הַכְּחֻלִּים,
הַאִם הַכֹּל הָיָה לַשָּׁוְא?
הַפַּסִּים הַכְּחֻלִּים הִשְׁמִיעוּ צִפְצוּף מִתְמַשֵּׁךְ
רַעַד עָבַר לְרָחְבָּם.
לִפְּפוּ אֶת עַצְמָם בְּתוֹךְ הַמָּגֵן דָּוִד
וּבָרְחוּ
הַדֶּגֶל עָמַד לְבַדּוֹ.
קוֹל קְרִיעָה גָּדוֹל
הֵחֵל לְהִשָּׁמַע
קַחְחְחְחְחְחְחְחְחְחְחְחְחְחְ
מִי יְאַחֶה אֶת הַקֶּרַע?
הִצְטַעֵק הַדֶּגֶל
דָּחַף אֶת עַצְמוֹ בְּכֹחַ
אֶל רֹאשׁ הַתֹּרֶן
וְהֵנִיף דֶּגֶל לָבָן;
דְּמָמָה כִּסְּתָה אֶת הָאָרֶץ.
כַּשּׁוֹפָר הֵרִים קוֹלוֹ:
דִּגְלִי כְּדַף חָדָשׁ
הַמַּמְתִּין לְהִתְמַלֵּא.
אֶשָּׂא אוֹתוֹ כְּנֵס אֶל הֶהָרִים,
נֵס שֶׁל שָׁלוֹם.
רוּחַ נָשְׁבָה וְהֵנִיפָה בַּדֶּגֶל לִטּוּף
***מן המקורות
"וחנו בני ישראל איש על מחנהו ואיש על דגלו לצבאתם" (במדבר, א, נב)
"הבה נרדה ונבלה שם שפתם אשר לא ישמעו איש שפת רעהו" (בראשית, יא, ז)
"קרא בגרון אל תחשוך כשופר הרם קולך והגד לעמי פשעם ובית יעקב חטאתם" (ישעיהו, נח, א)
"ונשא נס לגויים ואסף נדחי ישראל ונפוצות יהודה יקבץ מארבע כנפות הארץ" (ישעיהו, יא, יב)
"כל יושבי תבל ושוכני ארץ כנשוא נס הרים תראו וכתקוע שופר תשמעו" (ישעיהו, יח, ג)
