אֲבַק שְׁקָרִים
פֹּה נֶעֱרַם מִיְּמֵי־דּוֹרוֹת.
רַכּוּת שֶׁל רַקְבּוּבִית
מַסְוָה
אֶת הַבְּקָעִים
בְּמִלִּים חֲלַקְלַקּוֹת.
אַךְ –
אֲנִי יוֹדַעַת
שֶׁתְּהוֹם כָּזָב
רוֹחֶשֶׁת
בְּמַחְשַׁכֵּי שְׁקָרִים.
קוֹלִי הָרָם
מַתְרִיעַ –
מִרְמָה!
מִרְמָה!
גְּרוֹנִי
צוֹעֵק, זוֹעֵק
בְּנִסְיוֹנוֹת שָׁוְא
לְגַלּוֹת כֵּנוּת תְּמִימָה…
אַךְ רַק אֱמֶת אַחַת
נִגְלֵית לִי –
'אֱמֶת' וְרֻדָּה.
לֹא כָּךְ אֲנִי רוֹצָה…
