חניה זמנית בהווה | רות ארטמן

א. תהיות

מַרְגִּישָׁה טוֹב בְּתוֹךְ עוֹרִי?
לֹא אֵדַע..
כִּי אֲנִי
אֲרוּזָה בְּיַד הַיּוֹצֵר
חֲתוּמָה בְּיָדוֹ
וְקַיֶּמֶת
עַד תַּאֲרִיךְ הַתְּפוּגָה
הַלֹּא יָדוּעַ.

ב. קיזוזים

בַּבֹּקֶר גִּלִּיתִי
נוֹצוֹת יוֹנָה תְּלוּשׁוֹת
רוֹטְטוֹת עַל מִפְתָּנִי.
טָרֹף טֹרְפָה הַיּוֹנָה,
אההה.

מוֹחִי מַטִּיף לִי מוּסָר,
הוֹי פְּתַיָּה שֶׁכָּמוֹךְ,
זֹאת דֶּרֶךְ הַטֶּבַע
כִּי גַּם עַל הַנֵּץ לְהִזּוֹן.
הֲתָבִינִי זֹאת?

ג. אוזלת יד

בְּמַחְשַׁךְ אֲרֻבָּה צָרָה
נִלְכֶּדֶת יוֹנָה תַּמָּה
מֻקֶּפֶת אֲבַק
עַכְּבִישִׁים מֵתִים

מְפַרְפֶּרֶת
קוֹרֵאת לְעֶזְרָה
נוֹשֵׂאת עַיִן לָאוֹר

כֹּה רָצִיתִי לְהוֹשִׁיעֵךְ
אַךְ הַבּוֹרֵא יָצַר
אֲרֻבָּה צָרָה!

Mary Evans
דילוג לתוכן