אריאל הכהן

מתוך: טובעים השניים

מקום ראשון בתחרות מחזות קריאה פסטיבל אביב פרינג' 2018 תיאטרון הסימטה

תמונה 1

חולה בכפיה: שלום אני רודי פייפר. פעם הייתי פסיכיאטר עכשיו אני חולה בכפיה. לא ממש בכפיה. כלומר כל עוד לא יתפסו אותי ואני מחפש אישה ש… ש… תבוא לבקר מידי פעם.

דיכאונית: שלום. אני בדיכאון קליני. ואני מחפשת מישהו שלא ינסה להוציא אותי משם.

אלמנת צה"ל: אני שלומציון ציוני אני אלמנת צה"ל ואני מחפשת גיבור.

טרוריסט: שלום אני שאבב יא שאבב. טרוריסט. חדש. לא מוסמך. ואני מחפש רק להעביר פה הזמן לפני אני מתפוצץ.

{מתחלקים ל: טרוריסט-אלמנה. חולה-דיכאונית}

חולה: אז ממתי בעצם …?

דיכאונית: מאז ומתמיד.

חולה: מהילדות?

דיכאונית: גם מלפני זה.

חולה: מה ז"א?

דיכאונית: מהביצית! הייתי ביצית בדיכאון.

חולה: זה מקרה מעניין.

דיכאונית: מה מעניין בזה?

חולה: כמדומני שאין בספרות המקצועית מקרה דומה לפרֶה־פרֶה־דיפרסיה כפי שציינת אם כי במאמר… {ממשיך לדבר במילים מקצועיות עד למלמול בלתי מובן}

אלמנת צה"ל: באיזה תחום  אתה…?

טרוריסט: אני… אני בתחום הביטחוני.

אלמנת צה"ל: אתה עובד עם כוחות הביטחון?

טרוריסט: אפשר להגיד.

אלמנת צה"ל: גם בעלי זיכרונו לברכה! בשנות התשעים הוא היה מפקד גדוד.

טרוריסט: אל־אקצה?

אלמנת צה"ל: אסליחה?

טרוריסט: ארצה. חשבתי שנכנס פה כאלב. כלב.

אלמנת צה"ל: זה נורא מה שקורה פה בזמן האחרון…

דיכאונית: ניסיתי הכול …ניסיתי זיפרסה, ניסיתי רוהיפנול…

חולה: רוהיפנול פורטה?

דיכאונית: יש פורטה?

חולה: לא כולם יודעים… לא נותנים את זה לכולם…

דיכאונית: אתה בטוח?

חולה: חביבתי… אני זה שחותם על המירשמים שלי…

אלמנת צה"ל: אני חושבת שבאמת אי אפשר לעבור יותר לסדר היום.

טרוריסט: אי אפשר.

אלמנת צה"ל: מספיק שתקנו. מספיק הבלגנו. צריך להיכנס בהם בכל הכוח.

טרוריסט: בכל הכוח!

אלמנת צה"ל: ואני לא אומרת את זה רק בגלל האבידה שלי.

טרוריסט: ואני לא אומר את זה רק בגלל האבידה ש… לך.

אלמנת צה"ל: הם מבינים רק שפה של כוח.

טרוריסט: רק שפה של כוח.

אלמנת צה"ל: תשמע… זו פעם ראשונה אחרי המון זמן שאני סוף סוף יוצאת לדייט באמצע העיר עם מישהו שהוא… איך להגיד את זה … לא שמאלני.

טרוריסט: אני שונא שמאלנים.

אלמנת צה"ל: אם תגיד שאתה אוהב עוגות גבינה… זה בכלל יהיה פיצוץ.

טרוריסט: יהיה פיצוץ.

דיכאונית: תשמע… אתה מאוד נחמד ואתה מדבר דברים מאוד לא ברורים אבל אני לא יכולה להתחייב לפעם בשבועיים… אתה מבין לפעמים יש לי את התקופה המלנכולית וזה לפעמים עניין של חודש.

חולה: אני יכול לשלוח ולהביא אותך אלינו.

דיכאונית: בכפיה?

חולה: אהממ… כן.

דיכאונית: אני לא אוהבת את הכיסוי הראש הזה.

חולה: את מתכוונת לכאפיה?

דיכאונית: כן.

חולה: זה משהו אחר.

טרוריסט: מה שמפריע לי זה שהמבצעים שאנחנו עושים לא זוכים להכרה של הדרגים הפוליטים.

אלמנת צה"ל: אתה מספר לי? מוטקה היה אומר לי שתשעים אחוז ממה שהם עושים הציבור לא יודע כי הפוליטקאים רוצים לשמור את ההצלחות לעצמם!

טרוריסט: נשמע אכבר גבר המוטקה הזה.

אלמנת צה"ל: הוא היה מוצא חן בעיניך. בן אדם ישר בלי חכמות שהיה מוכן להקריב את עצמו בשביל המדינה הוא אהב לאכול חומוס בעלי קארוואן.

טרוריסט: בקאסבה.

אלמנת צה"ל: ביפו. ולשתות.

טרוריסט: ערק.

אלמנת צה"ל: ויסקי ולהיפגש עם החברה מאז.

טרוריסט:  אז אדין אל קאסם. מאז שהגיעו הקאסמים אי אפשר להיפגש יותר.

חולה {לאלמנה ולטרוריסט} : סליחה?

אלמנה וטרוריסט: כן?

חולה: אולי אתם מוכנים שניתחלף?

אלמנה: סליחה?

חולה: פה זה לא כ"כ הולך ..היא משדרת על גלים נמוכים ואני צריך תחנה גבוהה יותר על הסקאלה ..אתם מבינים?

אלמנה וטרוריסט: לא.

חולה: תיראו אני פסיכיאטר מוסמך ואני יכול להגיד לכם באופן חד משמעי שגם בינכם זה לא יילך.

אלמנה: למה?

טרוריסט: למה אתה מתערב?

חולה: עניין של  שכול .

טרוריסט: איפה אתה רואה פה חול?

אלמנה: הוא אמר הול .

חולה: אתה רואה? היא קלטה אותי מהמילה הראשונה. את מרגישה את מה שאני מרגיש?{ אוסף את האלמנה בידו .רוקדים טנגו או ואלס}

דיכאונית: אני לא מרגישה כלום.

טרוריסט: הוא דיבר אליה.

דיכאונית: אל מי?

טרוריסט: אליה.

דיכאונית: מי זה?

טרוריסט: את לא מכירה?

דיכאונית: לא.

טרוריסט: אבל דיברת איתו.

דיכאונית: אני מדברת גם  איתך ואני לא מכירה אותך.

טרוריסט: נקודה טובה.

דיכאונית: כמה נקודות אפשר לזכות?

טרוריסט: שוּ?

דיכאונית: ניסיתי בדיחה.

טרוריסט: לא יצא.

דיכאונית: עדיף ככה. אתה ממהר? אתה נראה ממהר.

טרוריסט: לא עיוני אני לא ממהר אבל אני צריך לעמוד בזמנים…

דיכאונית: אתה מתכוון להתפוצץ כאן או בחוץ?

טרוריסט: אהממ…

דיכאונית: לא אכפת לי שתתפוצץ פה.

טרוריסט: תיראי אני לא מי שאת.

דיכאונית: תתקשר להזהיר את המקום ואחרי שכולם ייצאו תתפוצץ פה איתי.

טרוריסט: את השתגעת?

דיכאונית: הוא המשוגע . אני רק דיכאונית… מה אכפת לך. האפקט אותו אפקט. יהיו קרבנות. אתה תגיע לאן שאתה צריך אני אגיע לאן אני רוצה. ווין ווין סיטואישן.

טרוריסט: אני צריך לחשוב על זה.

דיכאונית: תחשוב.

טרוריסט: אם את מתפוצצת ביחד איתי … זה לא אומר שאני עוזר ככה לכוחות הכיבוש?

דיכאונית: אף אחד לא ידע את זה בשביל העיתון אני סתם צעירה בת 35 מאיזור המרכז.

אלמנה: הוא מקסים…

דיכאונית: הוא כולו שלך.

חולה: אני מצטער שזה לא הלך בינינו.

דיכאונית: זה בסדר.

חולה: אני מקווה שיילך לך טוב יותר עם החמאסניק.

טרוריסט: ג'אהבת אל נוסרה –  אני מבקש.

{אלמנה וחולה משלבים ידיים בדרך החוצה}

אלמנה: אבו זיאד עוד בשירות ?

טרוריסט: את מכירה את אבו זיאד?

אלמנה: אמרתי לך בעלי 35 שנה… הכיר את כולם. מה העניינים איתו? מה חדש?

טרוריסט: עבר עכשיו לבית להיא אבל כמו כולם משכנתא ילדים.

אלמנה : דרישת שלום חמה מנילי.

טרוריסט:  נילי?

אלמנה: נצח ישראל לא ישקר.

{יוצאים}

טרוריסט: אולי נדחה את ה…

דכאונית: מה פתאום.

טרוריסט: לא יודע… פתאום… הרגשה הזאת של הסופיות.

דכאונית: אל תעשה שטויות.

טרוריסט: אולי בכל זאת יש בשביל מה.

דכאונית: אין… אין. בשביל מה…

טרוריסט: אני מתכוון הגן עדן מחכה בכל מקרה.

דכאונית: הוא לא מחכה… הוא לא מחכה.. אתה לא יכול לעשות לי את זה… לא אל תלך….אההה….. שאבב שאבב יא שאבב…. {צועקת} מוג'האדין..!!!{פאוזה} לא יודעת, אולי בכל זאת אני  אנסה בטינדר.

תמונה 2

מחזאי: אמנם פרידות הם חלק אינטגרלי מתוך יחסים, למען האמת הם כנראה החלק האינטגרלי היחידי שיש ביחסים. אבל אולי יש דרך למנוע את כאבי הלב שהן מביאות. בואו נראה את גבירתי את עובדת בעבודה קבועה, כן? אם את רוצה לעזוב את חייבת להביא מחליפה להישאר איתה לחפיפה וכאלה, נכון ? ואתה אדוני שוכר דירה אם אתה רוצה לעזוב באמצע החוזה אתה חייב להביא מחליף, כן? אז למה בעבודה ובשכירות כן ובאהבה-לא??? את רוצה לעזוב בבקשה תביאי מחליפה. אתה רוצה ללכת אין שום בעיה רק תביא מחליף ראוי…

(צלצול בדלת. "כן? פתוח .פתוח" תהילה נכנסת. אישה ניגשת)

תהילה: שלום.

אישה: שלום. שלום את הילה?

תהילה: תהילה.

אישה: בהודעה היה רשום הילה.

תהילה: זו כנראה טעות השם שלי הוא…

אישה: זה סופי? … טוב אני מקווה שזה יסתדר… זה הבית.  אני משאירה הכל. את יודעת בכל זאת 6 וחצי שנים להזיז עכשיו … יש דברים שהמקום שלהם הוא במקום. לא צחקת.

תהילה: אהמממ?

אישה: סיפרתי בדיחה ולא צחקת… טוב נו אני מקווה שזה יסתדר… את כמובן יכולה לשנות להכניס מה שאת רוצה אבל זה כבר לא איתי…

תהילה: ברור ברור.

(גבר נכנס)

גבר: שמעתי קולות אז באתי לראות… נעים מאוד… הילה?

תהילה: תהילה.

גבר: סליחה?

אישה: היא אומרת שהייתה טעות בוואטס אפ…

גבר: תהילה… (מעקם פנים) … וזה סופי?

אישה: (לוקחת אותו לצד) טוב אל תפסול בגלל השם.

גבר: אז בגלל מה לפסול?

אישה: תקשיב.  חוזה זה חוזה. אני בנאדם ישר, אתה מכיר אותי.

גבר: שש וחצי שנים.

אישה: בדיוק… ואתה יודע שאצלי אין שטויות.

גבר: (סוקר את תהילה): כן.

אישה: אמרנו. קבענו. חתמנו. נשבענו. ביום שנכנסנו לגור ביחד. שמי שירצה להיפרד.

גבר: או שתירצה.

אישה: או שתירצה. צריך לדאוג למחליף.

גבר: או למחליפה.

אישה: או למחליפה. ואני הולכת עם זה אבל יש גבול זו הרביעית השבוע אני לא יכולה… יש לי חיים… אתה יודע.

גבר: זו בדיוק הבעיה.

אישה: אל תתחיל.

גבר: אל תתחילי את.

אישה: אל תתחיל אתה.

תהילה: לחזור עוד שעה?

אישה: לא. לא הכל בסדר.

תהילה: אני מבינה. באמת… גם אני עברתי את זה. סיטואציה לא קלה.

אישה: מכילה! זו התחלה יפה. מה אתה אומר?

גבר: כן. התחלה טובה. הילה.

תהילה: ת-הילה.

גבר: תהילה. אי אפשר לעשות כלום עם התף הזאת?

אישה: עזוב. תאר לך שה־תו הייתה בסוף והיו קוראים לה הילית.

 גבר: לא. לא. הילית זה נורא. זה כמו לילית.

תהילה: כמו חגית. כמו פרגית.

(כולם  צוחקים)

אישה: חוש הומור! חשוב.

גבר: חשוב. מכילה וחוש הומור.

אישה: ויפה.

גבר: יפה.

אישה: לא כמוני.

גבר: לא. יותר יפה.

תהילה: בפרסום רשמתם אקדמאי?

אישה: ד"ר.

תהילה: ד"ר למה?

אישה: אני איתו שש וחצי שנים ועוד לא קלטתי בדיוק למה.

גבר: מה זה חשוב ד"ר…

תהילה: גם את ד"ר?

אישה: לפני שבוע קיבלתי… ד"ר.

גבר: רגע! גם את ד"ר. ד"ר?

תהילה: לא. זה שם המשפחה שלי. תהילה דוקטור.

גבר: אולי אפשר לעשות משהו עם התף? אני באמת מעדיף.

אישה: יוני…

גבר: בסדר… בסדר… אוף… אי אפשר להגיד פה מילה.

אישה: אל תיתני לו להגיד מילה… הוא אוהב שמשתיקים אותו… טוב בואי נראה.. הרשימה על המקרר מקובלת עלייך?

תהילה: כן. חביתת ירק. אורז מלא. אנטיפסטי בלי בצל … (ממשיכה לפרט)

אישה: זיכרון טוב.

גבר: זיכרון מצויין.

אישה: זה חשוב.

גבר: זה חשוב. וגם יפה.

אישה: לא כמוני בסדר! טלוויזיה?

תהילה: חדשות. מכבי ת"א. גב האומה.

אישה: טוב מאוד . שבתות… פעם אצל ההורים שלו פעם אצל ההורים שלך.

תהילה: אבל אין לי הורים.

גבר: אוי א־בּרוך.

אישה: מה זאת אומרת?

גבר: את מתרשלת.

אישה: סליחה. מה ז"א אין לך הורים ? את צעירה.

תהילה:  לפני 3 שנים. תאונת דרכים. מתו .

אישה: את בטוחה?

תהילה: נראה לך סתם הם לא עונים לי לטלפון?

גבר: טוב אז אם אין הורים אז אין שבת ואם אין שבת אז אין…

תהילה: יש לי דודה.

אישה: יש דודה.

תהילה: בקריית מוצקין.

גבר: זקנה?

תהילה: הרופאים אומרים שהיא תחיה עוד כמה שנים.

אישה: זה פיתרון.

גבר: יום אחד היא תמות.

אישה: יום אחד גם אתה תמות,  נו מה אתה אומר אפשר לסגור?

גבר: לא יודע… תהילה…

אישה: נו יוני תתפשר, אל תהיה כזה. יש בנאדם שמחכה לי למטה. הוא לא יחכה לי לנצח!

גבר:  הוא לא צריך למצוא מחליף?

אישה: אלמן.

גבר: איזה מזל… אה רגע לא דיברנו על ה־

אישה: אין מה. היא הסכימה פעם בשבוע.

תהילה: קבוע. חמישי. כי שישי לא עובדים אז אפשר לקום…

גבר: מצויין.

אישה: אז סגרנו ?

תהילה: סגרנו.

אישה: יופי. שיהיה לכם בהצלחה. (טלפון) מאמי..אתה פה למטה? אתה מתייבש? לא נורא אני כבר יורדת.

גבר: היא אוהבת לייבש אנשים.

אישה: להתראות…

גבר: להתראות. להתראות. קרציה. {פאוזה} זהו… אז מה הילה מה בא לך…?

תהילה: ת-ה-י-ל-ה

גבר: תגידי אפשר לעשות משהו עם התף?

תהילה: כן.

גבר: יופי.

תהילה: תדחוף אותה ל־ת־ (רעש של  תוף)