יֵשׁ אוֹר בִּקְצֵה הַמִּנְהָרָה
כָּךְ אָמַרְתָּ לִי בְּקוֹל מְשַׁכְנֵעַ
שֶׁאֵינוֹ מַשְׁאִיר סְפֵקוֹת
הַתְּלוּיִים –
בְּחוּטִים דַּקִּים
וּמַכְשִׁילִים אֶת הוֹלְכֵי הַמִּנְהָרָה
הַחֲשׁוּכָה עֲדַיִן
כְּמוֹ
אוֹתָהּ מִנְהֶרֶת לֵדָה
שֶׁעָבַרְנוּ בָּהּ בַּחֲשֵׁכָה
נִשְׁטָפִים מֵהָרֶחֶם הֶחָמִים
מִתְגַּלִּים פִּתְאוֹם בָּאוֹר
פּוֹעִים כִּגְדִי עִזִּים
מְרַקֵּד עַל רַגְלֵי כְּפִיסִים דַּקּוֹת.
כָּל חַיַּי
הֵם מִנְהָרָה זוֹרֶמֶת בַּזְּמַן
דְּבָרִים מִתְרַחֲשִׁים כְּדַרְכָּם
וְגַרְמֵי הַשָּׁמַיִם
מַמְשִׁיכִים לָסֹב.
וּמִי הֵם שׁוֹכְבֵי הָאֲלוּנְקוֹת
הַטּוֹעֲנִים
שֶׁרָאוּ אוֹר מְסַנְוֵר
בִּקְצֵה הַמִּנְהָרָה הַסּוֹפִית?
הֲתוּכַל לְאַמֵּת גַּם וִדּוּי זֶה…
