שלושה שירים מאת רחל בכר

משקפיים

מִשְׁקָפַי נִחֲתוּ עַל רִצְפַּת חֲדַר הָרַחֲצָה
נָעֲצוּ עַדְשׁוֹתֵיהֶם
בְּפֶתַח הַנִּקּוּז
דְּרוּכִים
כְּמוֹ צַיָּד בַּטֶּרֶף

מִתְבּוֹנֶנֶת בָּהֶם בְּצִפִּיָּה
שֶׁיְּסַפְּרוּ לִי
לְמִי הֵם אוֹרְבִים
כְּדֵי שֶׁאַמְשִׁיךְ לִכְתֹּב.

ורדים

וְרָדִים אַחֲרוֹנִים פָּרְחוּ בְּגַנִּי
גִּבְעוֹלֵיהֶם תָּחַבְתִּי בִּנְדָנִי
לִנְטֹר
קוֹצֵיהֶם יְדַקְּרוּנִי עוֹר
וְדָמִי בְּאֹדֶם דָּמָם לִבְעֹר
בַּחֲצֵרִי תִּפְאַרְתָּם הֵשִּׁילוּ
עַלְעַלִּים רוּחָם הֵשִׁיבוּ

וַאֲנִי…

ספסל ירוק

פָּנַס רְחוֹב נוּגֶה
מֵאִיר אֶת כַּעֲסֵךְ
עָנֹג צִבְעוֹ, שַׁלֶּכֶת דֹּלֶב
רוּחוֹ מְפַזֵּר עִנְבָּר זוֹהֵב
הַאִם יָדַעְתְּ שֶׁאַף בְּכַעֲסֵךְ אֲנִי אוֹהֵב?

סַפְסָל יָרֹק בּוֹדֵד
אוֹסְרֵךְ אֶל שְׁתִיקָתִי
אֲסוּפִים בֵּין קְצוֹתָיו
רִגְשׁוֹתַיִךְ אֵינוֹ מַסְגִּיר
אַךְ זֶה אֵינוֹ שׁוֹחֵר יְמֵי סַגְרִיר.

הָשִׁיבִי אֵלַי אֶת מִזְגֵּךְ הַנּוֹדֵד
עֵת גֶּשֶׁם זַלְעָפוֹת בּוֹכֶה
בְּמִטְרִיָּה מֵעַל רֹאשֵׁךְ סוֹכֵךְ
דַּבְּרִי עִמִּי עַכְשָׁו
הָאִירִי לִי תּוֹכֵךְ.

לֹא יוֹדַעַת עַל מָה רָבוּ, הָעִקָּר שֶׁהָאַהֲבָה מְנַצַּחַת.

קאמי מונה על ספסל בגינה
דילוג לתוכן