זו שעת בין ערביים
זוֹ שְׁעַת
בֵּין־עַרְבַּיִם קְרִירָה
שֶׁל שִׁלְהֵי־סְתָו.
הַחוֹף מַצְחִין מִזֶּפֶת.
הָרוּחַ חוֹטֵף אֶת מִלּוֹתַי
מִן הַפֶּה.
טִפּוֹת חַדּוֹת
כְּמוֹ רָאשֵׁי־סִכָּה מַרְעִידוֹת
אֶת חֶלְקַת־הַמַּיִם.
מִזְּמַן לִזְמַן מַבְזִיקָה
קֶרֶן־שֶׁמֶשׁ אֲחֻזַּת חֲרָטָה וּמְרַפְרֶפֶת
בְּאֶצְבַּע־רְפָאִים עַל שְׂפָתַי:
שְׁשְׁשְׁ… לוֹחֶשֶׁת…
שְׁשְׁשְׁ…
צינה נעימה
צִנָּה נְעִימָה שֶׁל עֶרֶב
לְאַחַר יוֹם שְׁרָבִי,
הַחַלּוֹנוֹת פְּעוּרִים אֶל הַגַּן הַסָּמוּךְ
וַאֲנִי יָכֹל לִשְׁמֹעַ
אֵיךְ הַצִּפּוֹרִים
בַּאֲמִירֵי־הָעֵצִים
מִתְקוֹטְטוֹת עַל הַמָּקוֹם הֲכִי צוֹנֵן,
סָמוּךְ לַגֶּזַע.
מֵעֵת־לְעֵת מַגִּיעַ מִכִּוּוּנָן
לַחְשׁוּשׁ רָפֶה,
הִתְנַשְּׁפוּת מְהֻסָּה:
כְּמִין נִסְיוֹן הַרְגָּעָה,
אוֹ אוּלַי צָקוּן־לַחַשׁ חֲרִישִׁי
לִפְנֵי הַשֵּׁנָה.
כשירד הערב
כְּשֶׁיָּרַד הָעֶרֶב
עָלִינוּ מִן הַוָּאדִי.
סַפְסַל־עֵץ מְצֻלַּק לְבָבוֹת
שֶׁהַחִצִּים נִמְלְטוּ מִמֶּנּוּ טֶרֶם זְמַנֵּנוּ
חָצַץ בֵּינֵינוּ וּבֵין
הַיּוֹם הַגּוֹוֵעַ.
קְוֻצּוֹת שְׂעָרֵךְ
הוּאֲרוּ מֵאָחוֹר כְּהִלַּת־זָהָב,
חוֹשְׂפוֹת אֶת הַתַּחְתִּית הַפְּגִיעָה
שֶׁל עָרְפֵּךְ.
נִפְעָם לְנֹכַח הַמַּרְאֶה
אֲנִי לוֹחֵץ בְּחָזְקָה עַל אֶצְבְּעוֹתַיִךְ
כְּמוֹ מְנַסֶּה מֵעֹמֶק הַלֵּב
לְחַזְּקָן.
