השפה
הַשָּׂפָה הִיא הִתְנַגְּדוּת
אוֹ כְּנִיעָה.
הַשְּׁבִירָה
הַכְּאֵב בַּקִּיּוּם
נִמְצָאִים בַּמִּלִּים.
יֵשׁ לִקְטֹעַ, לְצַמְצֵם
לְהִמָּנַע, לְהִתְפָּרֵץ
וְלָסֶגֶת.
הַשֶּׁקֶט הוּא חֹסֶר תְּשׁוּבָה,
אִי אֶפְשָׁרוּת לָשֵׂאת.
החומה
הַשִּׁלְטוֹן סוֹגֵר עָלֵינוּ
שֶׁלֹּא תִּהְיֶה עֵדוּת לָרֹעַ.
אֵין מָקוֹם לְלֹא מָצוֹר. הָעֹנִי נוֹרָא, הָרָעָב תְּמִידִי.
אֲנַחְנוּ חַלָּשֵׁי הָאֹפִי הַצְּמֵאִים לְחֹם.
הַלִּטּוּף לֹא מְסַפֵּק, אֵין מַגָּע הַמִּשְׁתַּוֶּה
לִתְחוּשַׁת הָאֶגְרוֹף.
תשוקה
הָעוֹלָם בּוֹעֵר בִּתְשׁוּקָה
מוּצַף הִתְרַגְּשׁוּת
שִׁלְטוֹן הָאָדָם עוֹמֵד לָפוּג.
הָעֵצִים חוֹבְקִים סוֹדוֹת מִשָּׁרְשֵׁיהֶם.
הָאֲדָמָה סַבְלָנִית, מְחַכָּה
וְלֹא מְגַלָּה.
זֹאת הָאֵם הַגְּדוֹלָה וְאֵין אָב בַּשָּׁמַיִם.
כֻּלָּנוּ יְתוֹמִים
אֵין מֻתָּר וְאֵין אָסוּר.
ראשית
תָּמִיד חוֹזְרִים
לָרְעָמִים הָרִאשׁוֹנִים,
שֶׁפִּלְּחוּ לָנוּ אֶת הַשָּׁמַיִם.
מֵאָז כָּכָה, מְחַכִּים
לְבָרָק נִצְחִי.
