שיר פיוט לימי החנוכה מאת נועם מאיר שדות

כְּשֶׁהַחֲנֻכִּיָּה דּוֹלֶקֶת
בּוֹעֶרֶת אָז הַגַּחֶלֶת
בִּשְׁבִיב קָטָן שֶׁל תַּבְעֵרָה
נוֹתֶנֶת לָנוּ אוֹרָה
וְאוֹמֶרֶת לָנוּ בְּלִי כְּחָל וּסְרָק:

אֲנַחְנוּ נֵרוֹת הַחֲנֻכָּה שִׁשָּׁה,
בָּאנוּ אֵלֶיךָ הַיּוֹם לְבֵיתְךָ
לַעֲשׂוֹת אֶצְלְךָ חֲגִיגָה.
הַסְּבִיבוֹן מִסְתּוֹבֵב וְנוֹפֵל עַל פ,
הַסֻּפְגָּנִיָּה עִם רִבָּה טְעִימָה,
כָּל הָאוֹר הַזֶּה לוֹהֵט בְּחִבָּה
וּבִשְׁבִיל מָה?

בִּשְׁבִיל שֶׁיִּהְיוּ יָמִים טוֹבִים וּמְאֻשָּׁרִים לָנוּ
וְשֶׁיִּהְיוּ יָמִים טוֹבִים וּמְאֻשָּׁרִים לְכָל עַם יִשְׂרָאֵל.
אָמֵן.

Marc Chagall – Menorah
דילוג לתוכן