"מְאֻחָר עַכְשָׁו, מְאֻחָר מִכְּדֵי לַחְזֹר / זְמַן לְוַתֵּר, לְהִצְטַנֵּף וְלֹא לִזְכֹּר / אֵין עוֹד צֹרֶךְ לְהִסּוֹג אָחוֹר / מַה שֶּׁלֹּא נַעֲשָׂה לֹא יֵעָשֶׂה עוֹד. מְאֻחָר עַכְשָׁו, מְאֻחָר מִכְּדֵי לִבְחֹר / בֵּין הַלָּבָן לְבֵין הַשָּׁחֹר / נִסְלְלָה הַדֶּרֶךְ שֶׁכְּבָר לֹא תַּעֲבֹר / מַה שֶּׁלֹּא עָשִׂיתָ לֹא תַּעֲשֶׂה עוֹד."
לדברי מבקר השירה, הסופר והעורך רן יגיל: "ספר השירים החדש של יאיר בן־חור דף לבן מחוק מתאפיין כהרגלו בדיוק רב במבע השיר המוליד את יְפי הרגש אצלו, רוצה לומר הקפדנות מולידה את האמנות. מבחינה תמטית הספר מגוון מאוד ועוסק במתח שבין חיים למוות תוך הבטה בשגרת היום־יום. אלא מאי? כל זה נעשה תוך ביקורת עצמית המותירה את הדובר בשירים בסופו של דבר לבדו בחדרו האינטימי כאשר כל רכושו הן המחשבות שלו בלבד הבאות לידי ביטוי במילים. באטומיזם הזה גלום הכוח של השירים הללו, והוא מְלֻוֶּה תמיד באיזו סימטריות דיכוטומית בין בתי השיר. מן הצד האחד מצוי השיר, המבע המורכב הרוצה לשתף את הזולת בשפה הפרטית ביותר; מן הצד האחר מה לנו ולמילים שתמיד מזדייפות להן למול המציאות? לכן עלינו למחוק אותן עוד ועוד כדי להגיע לדיוק הרגש, אך בעצם התוצאה של המהלך הזה היא ההיפּרבּולה, לשון גוזמה, של אדם שהוא דף לבן – לא במובן של טאבּולה ראסה, לוח חלק שמתחיל מכאן משהו, אלא דף לבן מחוק, שפעם היה עליו משהו וכעת, אולי בעצם בכל יום, הוא מנסה להתחיל שוב מחדש."
דוגמה לדברי יגיל אפשר למצוא בשיר "כיסא לבן":
"זְמַן לָלֶכֶת/לִשְׁאֹל שְׁאֵלָה אַחֲרוֹנָה / לִגְמֹר מֵהַצַּלַּחַת וְלִשְׁתּוֹת / לֶאֱהֹב עוֹד פַּעַם אַחַת / וְלַעֲזֹב / וְאֶפְשָׁר לָלֶכֶת / לְהַשְׁאִיר כִּסֵּא לָבָן רֵיק / הַבָּא בַּתּוֹר יַגִּיעַ וְיֵשֵׁב / יְמַלֵּא יִתְמַלֵּא יִתְאַהֵב / עַד שֶׁיַּעֲזֹב."
לדברי עורכת הספר, ענת קוריאל: שיריו של יאיר הם בעיקרם שירי אווירה, מקצתם אלגיים ועצבות שפוכה עליהם, מקצתם אופטימיים וקורנים באור שמש פנימית. בשיריו יש גם ארס־פואטיקה לא מעטה, ובכלל לשיר יש תפקידים שונים בחייו של יאיר. דף לבן מחוק מציב מראה נוכח מציאות שבה האושר נבלע ברעשי החיים, והמשורר מבקש מאיתנו להיות קַשובים לאמת הפנימית ולא להחמיץ את רגעי החסד. לדוגמה בשיר "קודש":
"לַיְלָה שֶׁל חוֹל/עַל שְׂפַת הָעֲנָק הַכָּחֹל/ שְׁנֵי זוּגוֹת עֵינַיִם / יְשִׁיבַת בֵּינַיִם / אֲוִיר וַאֲדָווֹת / גּוֹלְשִׁים לַאֲהָבוֹת.
שישה שירים מתוך הספר:
אפור
מְאֻחָר עַכְשָׁו, מְאֻחָר מִכְּדֵי לַחְזֹר
זְמַן לְוַתֵּר, לְהִצְטַנֵּף וְלֹא לִזְכֹּר
אֵין עוֹד צֹרֶךְ לְהִסּוֹג אָחוֹר
מַה שֶּׁלֹּא נַעֲשָׂה לֹא יֵעָשֶׂה עוֹד.
מְאֻחָר עַכְשָׁו, מְאֻחָר מִכְּדֵי לִבְחֹר
בֵּין הַלָּבָן לְבֵין הַשָּׁחֹר
נִסְלְלָה הַדֶּרֶךְ שֶׁכְּבָר לֹא תַּעֲבֹר
מַה שֶּׁלֹּא עָשִׂיתָ לֹא תַּעֲשֶׂה עוֹד.
24 במאי, 2019, י"ט באייר, תשע"ט
שאריות
מְלֶאכֶת הַחַיִּים וְהַמָּוֶת נִבְרֵאת
בִּשְׁנִיָּה גּוֹרָלִית אִישִׁית אַחַת
וְנִשְׁכַּחַת בְּרֶגַע אָסוּף עָטוּף אַחֵר
בְּמַבָּטִים נִכְחָדִים, חֲטוּפִים וְנִפְחָדִים.
וְלָעוֹלָם הָאָבוּד לֹא נִשְׁאָר אֶלָּא
לֶאֱסֹף אֶת הַשְּׁבָרִים
לְלַקֵּט אֶת הַפֵּרוּרִים
וְלִחְיוֹת אֶת הַשְּׁאֵרִיּוֹת
שֶׁנִּקְבְּרוּ עִם הַבְּרִיּוֹת.
2 באפריל, 2021, כ' בניסן, תשפ"א
מרוץ שליחים
זוֹ הַיְשֹׁרֶת הָאַחֲרוֹנָה שֶׁל חַיֶּיךָ
אֶת כָּל הַמְּשׂוּכוֹת כְּבָר עָבַרְתָּ
אֵילוּ בְּקַלּוּת, אֵילוּ חֲסַר נְשִׁימָה
בִּנְפִילַת מְשׂוּכָה, בְּלָשׁוֹן בַּחוּץ.
הִנֵּה הִגַּעְתָּ לַיְשֹׁרֶת הָאַחֲרוֹנָה לְחַיֶּיךָ
עוֹד מְעַט קָט תּוּכַל לְהַעֲבִיר אֶת הַמַּקֵּל
וּלְהַפְסִיק לָרוּץ.
27 ביוני, 2021, י"ז בתמוז, תשפ"א
פיצולים
חַי בַּלַּיְלָה
בֵּין קִירוֹת בָּתִּים לְשָׂדוֹת חֲשׁוּכִים
בֵּין חֲלוֹמוֹת מֵתִים לְחַלּוֹנוֹת נְמוּכִים
חַי בַּלַּיְלָה
מֵת בַּיּוֹם.
חַי בַּלַּיְלָה
בֵּין כּוֹכָבִים רֵיקִים רֵיקָנִיִּים
לְבֵין סְלָעִים חֲזָקִים עֲרִירִיִּים
בֵּין יָדַיִם אוֹבְדוֹת לְגוּפִים שְׁרִירִיִּים
חַי בַּלַּיְלָה
מֵת בַּיּוֹם.
4 בפברואר, 2021, כ"ב בשבט, תשפ"א
מחבואים
מֵאֲחוֹרַי וּמִצְּדָדַי עוֹמְדִים
דִּכְאוֹנוֹת וַאֲסוֹנוֹת
מַזָּלוֹת וּמַחֲלוֹת
רְגָעִים דַּלִּים שֶׁל אֹשֶׁר.
מִלְּפָנַי נִשְׁבָּר הָאוֹר וְהַפָּנִים
מְכֻסִּים אֲרֶשֶׁת מְשֻׁנָּה
מַחֲנוֹת וּמַתָּנוֹת
דַּקּוֹת עֲלוּבוֹת שֶׁל בֹּקֶר.
19 בספטמבר, 2020, א' בתשרי, תשפ"א
קודש
לַיְלָה שֶׁל חוֹל
עַל שְׂפַת הָעֲנָק הַכָּחֹל
שְׁנֵי זוּגוֹת עֵינַיִם
יְשִׁיבַת בֵּינַיִם
אֲוִיר וַאֲדָווֹת
גּוֹלְשִׁים לַאֲהָבוֹת.