כָּל זֶרַע שֶׁלֹּא וִתֵּר
הוּא עֵץ.
בְּחֶשְׁכַת בְּדִידוּת הָאַיִן
כְּשֶׁנִּיחוֹחַ פְּרִי עֲתִידִי מִסְתַּתֵּר,
גִּשֵּׁשׁ כְּסוּמָא
בְּהַתְמָדָה, בֶּאֱמוּנָה, בִּדְחִיסוּת
מַעֲמַקֵּי אֲדָמָה תַּחְתּוֹנָה.
זֶרַע בָּטַח בְּלִבָּתוֹ,
הֶאֱזִין וְשָׁמַע תִּקְוַת עֵץ נָדִיב.
גַּם אֲנִי זֶרַע פֶּרַח מַאֲמִין
וּכְשֶׁבְּעוֹלָמִי חַמָּה מִסְתַּתֶּרֶת מֵעַיִן,
בְּחֶשְׁכַת בְּדִידוּת מְגַשֶּׁשֶׁת נָתִיב,
חוֹלֶמֶת בִּי בְּקִיעַ
נִיחוֹחַ מַרְבַדֵּי אָבִיב,
זוֹכֶרֶת רוֹם עֵץ.
