שלושה שירים | שולה ברנע

היבקע האור?

שָׁרְשֵׁי עֶצֶב נִטְּעוּ בְּחָזְקָה
עֲנָפִים הִסְתַּעֲפוּ מֵהֶם וְטִפְּסוּ מַעְלָה
עַד כִּי כִּסּוּ אֶת עֵין הַשֶּׁמֶשׁ –
אֲפֵלָה כִּסְּתָה אֶת הָאָרֶץ,
הֲיוּכַל הָאוֹר לְבַקֵּעַ אֶת הָעֲלָטָה?

אודם

רַעֲנַנּוּת פְּלָגִים רוֹטֶטֶת
בְּשִׁלְהֵי הַסְּתָו הַקָּצָר
נִימֵי נַפְשִׁי דִּלְּגוּ עַל פְּעִימָה,
כְּשֶׁצִּיּוּצֵי סְנוּנִיּוֹת צָבְעוּ בְּוָרֹד אֶת הָאֲוִיר,
פֶּתַע פָּלַשׁ אֹדֶם הַשֶּׁמֶשׁ הַשּׁוֹקַעַת
– נִצְבַּע הַיְּקוּם אֲדֹם דָּם,
נָסוֹג הַוָּרֹד כְּלֹא הָיָה,
חוּט חַיִּים שֻׁסַּף.

אהבה אסורה

בהשראת דוד ויונתן

רַק לְאַהֲבָתוֹ עָרַג כְּלֵב יֶלֶד רַךְ,
לִשְׁנִיָּה שֶׁל תִּקְוָה הִתְרוֹנֵן וְשׁוּב צָלַל בִּיגוֹן מַצְמִית,
חָשַׁב:
"לוּ יְאַמֵּץ אוֹתִי בִּזְרוֹעוֹתָיו,
יֶאֱזֹק אֶת נַפְשִׁי – אַךְ לֹא,
נִמְנַע מִמֶּנִּי אֲהוּב לִבִּי, יַעַן
עֵין הַזּוּלָת צָרָה בָּנוּ,
אַף עַנְפֵי הָעֵצִים רוֹכְנִים אֵלַי כְּקֶבֶר
עֵינַי הַתַּמּוֹת נוֹתְרוּ בַּחֲלוֹם שֶׁנִּגְנַז."

Julius Schnorr von Karolsfeld

 

דילוג לתוכן