בין שמיים וארץ – שלושה שירים מאת נועם מאיר שדות

*

חֲיֵה אֶת הַחַיִּים כְּאִלּוּ אֵין מָחָר
חֲיֵה אֶת הַחַיִּים כְּאִלּוּ הַמָּוֶת לֹא קַיָּם
תֵּהָנֶה מִכָּל יוֹם כְּאִלּוּ זֶה הַיּוֹם הָאַחֲרוֹן שֶׁלְּךָ
תִּשְׂמַח תִּרְקֹד תִּצְהַל
וְאַל תֵּעָצֵב
כִּי אֱלֹהִים אוֹהֵב אוֹתְךָ
וְרַק אוֹתְךָ
וְלֹא יַעֲזֹב אוֹתְךָ בְּעֵת צָרָה
אָז אַל תִּהְיֶה עָצוּב וּשְׂמַח
כִּי הַחַיִּים יָפִים
וְהֵם לְפָנֶיךָ בְּאַהֲבָה.

*

בַּמָּקוֹם שֶׁאֵין אֲנָשִׁים
נִמְצָא אִישׁ הָאֱלֹהִים
בָּא בַּחֲשַׁאי וְהוֹלֵךְ בַּחֲשַׁאי
וּמְנַסֶּה לַעֲזֹר
וְתוֹמֵךְ וְעוֹזֵר
וּמַשְׁפִּיעַ טוּבוֹ
רַק עַל אֲנָשִׁים מְיֻחָדִים
כִּי אִישׁ הָאֱלֹהִים עוֹזֵר רַק לְצַדִּיקִים
וּמוֹשִׁיעַ אוֹתָם מִמַּרְעִין בִּישׁין
וְתוֹמֵךְ תְּמִימִים וּמַתִּיר אֲסוּרִים
כְּזֶהוּ אִישׁ הָאֱלֹהִים.

*

טוֹב שֶׁנִּפְסַק הַגֶּשֶׁם
הֵנֵצּוּ הַנִּצָּנִים
הַשָּׂדוֹת פּוֹרְחִים בְּמַרְבַדֵּיהֶם הַיְּרֻקִּים
הַכַּרְמֶל מְחַיֵּךְ וּמוֹסֵר שָׁלוֹם
אֵיזֶה יֹפִי שֶׁל פְּרִיחָה
כָּאן בְּחֵיפָה הַיָּפָה
עִיר בִּירָתָהּ שֶׁל הַצָּפוֹן
הַחֹרֶף מֵאֲחוֹרֵינוּ
וְעַכְשָׁו נֶהֱנֶה מִתּוֹצְאוֹתָיו
הַיֹּפִי הַיָּרֹק שֶׁל הַכַּרְמֶל
אֵיזוֹ הֲנָאָה צְרוּפָה.

Friedrich Perlberg 1898
דילוג לתוכן