מפת המקצועות – מאמר שלישי בפילוסופיה של הגבריות: זרימת הסובייקטים – מאת ד"ר טל סלוצקר
זהו גרף של ידע כח וסובייקטיביות. הנקודות המצוירות על הקומות מציינות סובייקטים הממוקמים על מפות של כח ידע, זירות בהן אלו מתהווים כלפי מעלה ומשנים חומר ממים ועד למתכות. ככל שהסובייקט עמוק יותר במפה לתוך אזור הכח יש לו יותר ממנו וככל שהוא במיקום ימני יותר עם כיוון החץ יש לו יותר ידע. כך הסובייקטים השונים חווים כמויות שונות מסובייקט לסובייקט של כוחות וידיעות.
לסובייקטים הממוקמים בצד השמאלי יותר של המפה יש פחות ידע כח ואילו אלו שבצידה הימני יותר עם כיוון החצים חווים יותר מהתצריף. ככל שהסובייקט משנה קומות הוא חווה יותר סוגים של הידע והכוחות (הסובייקטים נעים על פני המפה מעלה ומטה וגם בתוכה כל סובייקט בכיוונו) וצוברים עוד עם לימודי המקצועות והעיסוק התיאורטי בהם. זוהי מפה של תיאוריה, והקומות הן קומות של בניין. המקצועות ממוקמים על גבי המפה גם אם אינם נראים בשרטוט למשל נניח שהרפואה נמצאת למטה בצד ימין, או שהאמנות למעלה במרכז. כשהסובייקטים נעים בין מקצועות משתנה מיקומם במפה ועם המיקום גם כוחותיהם מצטברים ומשתנים לאורך מימד הזמן, הקומות נמצאות בתנועה ומתקרבות ומתרחקות זו מזו וכך יחסי המקצועות והסובייקטים העוברים ביניהם, המקצועות אינם נאבדים, הסובייקטיביות מרוויחה משהו מכל אחד מהם כשהסובייקט שוהה בנקודה מסוימת. הסובייקט התיאורטי מתרוקן ומתמלא עם המפגש שלו עם מקרים שונים ועם טקסטים. הוא עשוי להרגיש מלא אחרי קריאה בקאנט או ריק יחסית אחרי מפגש עם מקרה רפואי תיאורטי. ככל שהאדם עולה הוא צובר עוד מיקומים במפת הידיעות ולכן עוד נתונים מצטברים וגם קונסטרוקטים ובסיסים. הידע המקצועי הוא קונסטרוקט אליו נחשף החווה אשר משנה את חווייתו הפרסונאלית. המפה מכילה עומק, רוחב, גובה וזמן, והחוויה היא של מוקדי הידע האוניברסיטאיים אך אותה המפה יכולה להיות גם מפת בית חולים באותה המידה ובה חולים ובריאים כאחד. המופקדים על הידע מפרזים אותו, מונעים אותו, או מפיצים בהתאם לתפקידם, מקצועם, והפונקציה אותה הם ממלאים מבחינת שאיפות אישיות ומקצועיות. מרצה למשל מפיץ אותו בעוד פסיכיאטר גם מונע את העברתו אלא אם כן הוא מלמד או מפרסם ספרות תיאורטית, אז תפקידו כפול, העברת הידע ומניעתו ממי שאיננו רוצה שיקבל אותו. עם התפתחויות אחרונות באקדמיה נמצאים המשוגעים במפת הידע, למשל בתחום לימודים שנקרא MAD STUDIES שמחלקות שלו נפתחו כבר ברוב הארצות דוברות האנגלית וישנה ספרות מקצועית של המקצוע הנלמד. התפתחות זו מציבה את המשוגעים במיקומים שהודרו מהם במשך מאות שנים. כעת ההדרה קיימת אך איננה הדרה מלאה ממוסדות הידע כפי שהיה במאות הקודמות. זהו תחום שהתחיל בשנות האלפיים. מיקום הסובייקט ביחס לפסיכיאטריה משנה את המלאות או ההתרוקנות שלו וגם בכך מדובר בעניין של טקסטים וגופים, אך גם בגוף החווה ובפונקציות המסמנים בשפה, מה שהשפה עושה לסובייקטים. אפשר לקרוא את המפה הזו גם כספרייה בה קומות ומחלקות והקוראים נמצאים בתוך קריאה בתחומים השונים, והטקסטים משנים אותם ברובד המסמני תחושתי. במקרה וזו ספרייה כמובן הקומות אינן זזות ומדובר בבניין יציב. המטפס במעלית בספרייה משנה את מיקומו בסבך הנושאים הלימודיים המאורגנים בתבנית ארכיטקטונית מסודרת. הקיום ברשת הזו משתנה עם שינויי התקופה וכך גם התחושות וזהויות הקוראים. זהות היא גם חוויה מסוימת שקשורה בדת, מוצא, ויש בה ריבוי. לעתים חש הקורא ריבוי בזהויותיו שלו ואלו מתאחדות ומתפרדות ממלאות ומרוקנות את ההיות שם כרוחות רפאים פוסט־מודרניות.