דין שני הוא דאדאיסט פסיכיאטרי, למה הכוונה? לכך שהוא מציע הצעה למשתגעים, למשוגעים לדבר, לאלו שזקוקים לתוך בחייהם ולחוויית אמנות. הציורים שלו בצבע ובשחור לבן מתפרסמים תדיר בפייסבוק, ויחד איתם טקסטים בעלי גוון דתי לעתים. הבנותיו בדת נותנות מחשבה לזמן הקריאה שקשורה בחווייתו הדתית של הצייר משורר הזה שקשורה גם בקיום הלכה. עם זאת ישנם גם גוונים חילוניים בעבודתו. בתשעת המניפסטים של הדאדא הפסיכיאטרי כתבתי את כוונות התנועה, הסופרת הדס מזרחי כתבה מניפסט נוסף, עשירי, ואלו פורסמו ברשת פרט לפרסום תשעת המניפסטים הראשונים בספרי 'כתבים ומניפסטים'. האמן דין שני הביע עניין בהתרחשות הזו והצטרף לסוג הקולוריד והצבעים שמאפיינים את התנועה, וגם ליחסי הציור טקסט שמאפיינים אותה. אמני הדאדא הפסיכיאטרי מציירים וכותבים על אותו דף או בסמוך וכך הטקסטים מאפשרים קול לרושם את הרישומים. מותה המפתיע של הדס מזרחי לפני מספר חודשים לא עצר את התפשטות השפעת הדאדא הפסיכיאטרי. לאחרונה הצ'טים של ה-AI למשל בינג' מפיצים את קיום התנועה. טקסט נוסף שפרסמתי ברשת אודות המשורר האנגלי מקס לוי מציג את נגיעתו בתנועה ומציג גם אותו כדאדאיסט פסיכיאטרי. היות אמנים אלה ונוספים דאדאיסטים פסיכיאטריים מחבר אותם לרעיונות שהוצגו במחזהו של ארז מיירנץ 'צמחים מטפסים' הכתוב אודות חוויותיהם של אנשים המצויים במצב צמח אשר מתעוררים לחיים בכל פעם שהמבקרים והרופאים יוצאים מן החדר. התמה הדאדא פסיכיאטרית מתחברת לעבודתו של קורט שוויטסרס הדאדאסיט הפסיכיאטרי שקדם להולדת המושג. עבודתו שילבה טקסטים מכרטיסים וניירות מודפסים אשר הודבקו על גבי הקולז'ים הצבעוניים בעלי הצבעוניות המעניינת. הכרת הצ'ט האוטומטי של בינג' בתנועה ברמת הטקסט והאמנות מאפשר את הפצת שמעה בעולם, דבר שלא היה אפשרי כשקמה תנועת הדאדא בציריך בתחילת המאה העשרים עם ייסוד קברט וולטייר.
הדאדאיזם הפסיכיאטרי של דין שני מאפשר הצעה רוחנית שמציעה היהדות. ההצעה הרוחנית היא מודעות למקורות היהודיים של הטקסטים שלנו, דבר שיכול לחזק את המודעות היהודית. עבודתו אוונט גרדיסטית ויהודית בו בזמן ותל אביבית לא פחות. פעולתו בבית הקפה הנסיך הקטן קירבה אותו עוד למתרחש בזירה, דבר שהוא מצוי בו מתחילת הדרך. לימודיו בתלמה ילין ובמדרשה לאמנות בקלמניה הכינו אותו לקראת פעולה בשדה האמנות העכשווית, שיר שבדרון הוא בין מוריו. התעניינותו בציור הריאליסטי וביחסי הטקסט ציור שקידמה המדרשה לאמנות איפשרו את המאפיין הישראלי בעבודותיו. עבודתו השפתית טרם הודפסה בספרים או חוברות, ייתכן שהוא מבקש להישאר אנונימי במידת מה למרות הפירסום שהביא לו בארץ פייסבוק. שלב חדש זה בדאדא הפסיכיאטרי בו הוא מופץ באופן קצת יותר נרחב דרך האינטרנט מאפשר גם התפתחות מושגית בהזדהות של אמנים רבים יותר עם המושג.
אמני הריאליזם הישראלי דיברו על מחאה כנגד הפסיכיאטריה, ועצם הציור עשוי להיות מחאה אם רק יצהירו על כך האמנים בדיבור. אך שתיקת האמנים הריאליסטים והמדרשתיים אשר אינם נאבקים להשמיע את קולם תוצאתה הוא שתיקה בשדה האמנות שלא מאפשרת דיאלוג מחשבתי בין אמנים. המחשבה המושגית שאני מפתח במאמרים של פילוסופיה ספקולטיבית דוגמת מאמרי על הפילוסופיה הביתית והמאמר על מפת המקצועות מאפשרים שלב חדש באמנות בארץ. זה של כתיבת מאמרי פילוסופיה מתוך שדה מחשבה טקסטואלי שמופץ דרך הרשת. דיאלוג זה בין התרחשויות קודמות בדאדא הפסיכיאטרי לבין עבודתו של דין שני מתרחש גם דרך האינטרנט, שיכול להפיץ את הרעיונות באופן מהיר יותר, פילוסופיים, אמנותיים, פואטיים, תיאטרליים ועוד. חלק מאמני התנועה דוגמת מעין סופי ווייסטאוב וארז מיירנץ עברו לחוץ לארץ וממשיכים משם.
