מלך | נועם מאיר שדות

I. בורגר־ראנץ

אִם הָיִיתִי מֶלֶךְ
בְּעוֹלָם שֶׁהוּא רַק שֶׁלִּי
הָיִיתִי בּוֹנֶה לִי אַרְמוֹן
וּבָאַרְמוֹן לֹא הָיוּ אֲנָשִׁים
וְאָז אַף אֶחָד לֹא הָיָה נֶעֱלָב מִמֶּנִּי
אִם אֲנִי רוֹצֶה לֶאֱכֹל בּוּרְגֶּר־רַאנְץ' בִּגְרֶנְד־קֶנְיוֹן
וְזֶה לוֹקֵחַ לִי שְׁעָתַיִם
אֲבָל אֲנִי לֹא מֶלֶךְ.
יוֹתֵר נָכוֹן אֲנִי אֶבְיוֹן בֵּין אֶבְיוֹנִים
וּמָלֵא אֲנָשִׁים יְכוֹלִים לְהֵעָלֵב אִם אֹכַל עַכְשָׁו בּוּרְגֶּר־רַאנְץ'
אָז אֲנִי מְוַתֵּר וְיוֹצֵא מְהַגְּרֶנְד־קֶנְיוֹן
וּפוֹסֵעַ הַרְחֵק לְעֵבֶר הַנָּמֵל
שָׁם נִמְצָא יִעוּדִי.

II. בלילה

בַּשָּׁעוֹת הַקְּטַנּוֹת שֶׁל הַלַּיְלָה
שֶׁכֻּלָּם יְשָׁנִים
וְרַק אַתָּה עֵר
נִרְאֶה שֶׁאַתָּה מֶלֶךְ
מֶלֶךְ עַל כָּל הָעוֹלָם
שׁוֹכֵב בְּמִטָּתְךָ
וּמוּלְךָ
מוּלְךָ כָּל הַיְּקוּם
עַל כָּל הַחֹשֶׁךְ הַגָּדוֹל שָׁם בַּחוּץ
עַל חֲזִירֵי הַבַּר הַמְּמַלְּאִים אֶת הָעִיר
וְאַתָּה מֶלֶךְ הַלַּיְלָה
לְלַיְלָה אֶחָד
מְחַפֵּשׂ אֶת נְתִינֶיךָ
לִשְׁלֹט בָּהֶם
לִכְתֹּב עֲלֵיהֶם שִׁיר.