הפילוסופיה של הגבריות החלה במאמר הראשון שכתבתי עבור שולחן כתב העת עכשיו בעריכתו של פרופסור גבריאל מוקד, לאחר זמן מסויים כתבתי את המאמר השני ולאחרונה את השלישי. בינתיים לא היה בפילוסופיה זו דיון בנשיות. הייתי אומר שאותה חוויה של שינוי מגדרי שעוברת על הגברים היא מה שהנשים חוות רק בכיוון ההפוך ובאופן יותר עוצמתי. הנשים לוקחות על עצמן מקצועות שלא היו בעבר שלהן במסות גדולות תוך שאיפה להיות בכל המקצועות והדבר כבר צלח את שלב הכניסה והביצוע, בארצות הברית ובאנגליה מתייחסים לדבר כאל ניסוי או מבחן או ניסיון. לגברים יש פחות מקומות עבודה שהיו בעבר נשיים בלבד מאשר לנשים יש, אצלן הכניסה למקצועות מובטחת מתוקף רצון שני המינים לראות נשים בעבודה ואצל הגברים יש פחות עידוד להיכנס למקצועות שהם בעיקר נשיים כמו עבודת משרד אקדמית (מזכירות) הוראה בבתי ספר, ועבודה במכוני יופי שכוללים טיפוח גוף. מה שנקרא הגבר החדש היה תוצאה של כניסת הגברים למכונים האלו מצד המטופחים פיזית וכיום יש תזוזה בכיוון הזה מצד מספרות בהן מטפחים את שיער הראש הגברי, הדבר נעשה תוך שימוש במוצרים ששימשו קודם רק נשים. יש סתירה מסוימת בין תהליך פרוגרסיבי זה ובין מה שקובעת ההלכה. על פי השולחן ערוך עלינו להפריד בין מוצרים לגוף שנועדו לנשים מאלו שנועדו לגברים. ולמרות מרכזיותה של הלכה זו הדבר כמעט ולא נעשה במספרות. יש גם כניסה של נשים למספרות הגברים, דבר שקרה לאחרונה.
הוויתור של ספרים על הלכה מרכזית זו בספרות, היא תוצאה של מרחק מהדת. עם זאת רוצים שהפילוסופיה תהיה מיושמת במספרה, האם הדבר אפשרי? ברמת הפרקטיקה כן. כל שנדרש הוא להשתמש במוצרים של נשים אצל גברים והנה הפרוגרסיביות ששם כבר הגיעה. מידת השמירה על ההלכות תלויה בבקשת המסתפרים ובמחויבויותיו הרוחניות של המספר. ישנן פרקטיקות ספרים שנועדו לגילוח גברים למשל גילוח בסכין ובמשחה שנפסקו כמעט לחלוטין. הדאגה לשיער הגברי היא רפואית ומספקת חוויה טובה של טיפוח. אך הפילוסופיה הישראלית מעולם לא נכתבה אודות מספרות. ואולי הבעיה נעוצה בקירבה הלשונית בין מספרות וספרות, ואולי בכך שהטיפוח הוא טיפוח גופני ולא בהכרח כולל את השכל משום שאין מדובר באוניברסיטת תל אביב או באר שבע או בר אילן. באוניברסיטאות בארץ כמו האוניברסיטה העברית אין מיספרות. לאוניברסיטת תל אביב ניסו להכניס את העניין אך היתה הימנעות. נותר רק לומר שבינתיים הפילוסופיה וטיפוח הגוף רוצות להתאחד אך זו שאיפה שממומשת רק בתיאוריה.
יש גם מספרות אליהן הגיעה הפילוסופיה של הגבריות אך רק מבררים בהן כיצד ליישם את הפילוסופיה שאכן יש בה גם פרקטיקה בפוטנציה. הרי מדובר בצעד מעשי שעבר לתחום התיאורטי ומכאן יכול לחזור לפרקטיקה באופן יותר מיודע תיאורטית. אין ספק כבר שיש פה שאיפה של הפילוסופיה להתאחד עם החיים ושל חיינו להתאחד עם פילוסופיה מקורית ובעלת תפוצה. יש לפילוסופיה של הגבריות גוון ישראלי והיא מממשת אותו בעברית תוך כדי שמועות אודותיה בחוץ לארץ למשל בניו יורק. עלינו להמשיך לפתח את התיאוריה עבור הצד הפילוסופי היותר מפתיע שלנו והמקורי יותר, מבחינה עיונית נוסדה הקרקע להמשך בצד הפרקטי. המחשבים מאפשרים הפצה שלה בכל בית בישראל, חלומו האמנותי של משה גרשוני מקביל פה לפרקסיס פילוסופי של כתיבה ופרסום שאפשרי רק בעת הזאת ולא היה באפשר לפני כן. כך שיש פה גם חידוש וגם תעוזה פילוסופית שמתאחדים בקומפלקס של חיים ופילוסופיה. למרות שלא הפיצו באופן רחב חלק מהפילוסופיה הישראלית הפעם האינטרנט מסייע בביצוע הצעד.
